שמולביץ, אלכסנדר (סשה)

אלכסנדר (סשה), בן מרתה ושמואל, נולד ביום ז' בתשרי תש"ו (14.9.1945) בברית-המועצות. בעודו ילד עברה משפחתו לפולין ומשם עלתה ארצה בשנת 1957 והשתקעה בכפר-קיש. סשה הלך לבית-הספר היסודי בכפר וסיים בו את לימודיו, בעוד הוריו מעבדים את המשק החדש שקבלו, מפתחים אותו והופכים אותו לגן פורח. הוא למד במהירות את השפה העברית, וכן למד להשתמש בכלים החקלאיים בהצלחה מרובה. אחרי-כן נשלח לבית-הספר החקלאי כפר-ויתקין ללמוד אגרונומיה, אך לא עבר זמן רב, והוא נאלץ לחזור אל משק הוריו בכפר קיש. האב, שבע שנים ומלחמות, לא יכול לשאת בנטל והטיפול במשק כולו נפל על כתפיו הרכות של סשה. הוא לא נרתע מן האתגר, ובתוך זמן קצר הצליח לעשות נפלאות והמשק שגשג. אלכסנדר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1963, והוצב לחיל הרגלים. אחרי שעבר את האימון הבסיסי הוצב לחטיבת "גולני". מאחר שהיה דרוש לטיפול במשק הוריו שוחרר שחרור מוקדם. בסוף אוקטובר 1964 שוחרר סשה מהשירות הסדיר, הטיפול במשק נפל על שכמו, כשאחיו הקטן עוזר לידו. בשנת 1966 נשא לאישה את חברתו שושנה מגבעת-המורה. השניים השתקעו בכפר וקבלו משק, ומאותו זמן הוטל על שכמו של סשה הטיפול בשני משקים – משקם של הוריו ומשקו שלו. סשה היה אדם מיוחד במינו, דמות בולטת בין צעירי הכפר, אשר דומה היה כשייך לדור שחלף מן הארץ. במאור פניו, בחביבותו ובנכונותו לעזור, באדיבותו הרבה ובאצילותו היה סשה מין דמות של אביר. באהבתו לזולת ובאהבת החיים שלו היה חביב ומכובד על אנשי הכפר ועל שכניו הערבים, שבמחיצתם הרבה לבלות. ביתו היה פתוח תמיד לפני כל אדם ואורחיו נתקבלו בסבר פנים יפות ובאירוח לבבי. מאז ומתמיד רחש סשה יחס מיוחד לציוד החקלאי. הוא אהב את שלטון האדם על המכונה ונתן לכך ביטוי בתפעול ציוד מכני כבד וציוד חקלאי. הוא נחשב כאחד המעולים שבמפעילי הטרקטורים באזור, והיה אחד הראשונים בכפר שפיתח את ענף הפטימים. לא היה מאושר ממנו בברכה שראה מעמלו, שכלל גם פיתוח ענף השקדים. סשה היה גם פעיל בקרב בני הנוער והיה ספורטאי מצטיין. הכל הכירוהו כעלם חסון ונאה, עליז וטוב לב, שידע להדביק בעליצותו את כל הסובבים אותו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נפרד סשה מאשתו ומשלושת ילדיו הקטנים ועלה עם יחידתו לרמת הגולן, שם צורף כמקלען לפלוגת חרמ"ש. הוא השתתף בקרבות הכבדים נגד הסורים, וביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), התנדב מספר פעמים לשמש כנהגו של מפקד הפלוגה ונע אתו בשטח חשוף לאש האויב. מספר פעמים באותו יום חילץ פצועים תחת אש, ובעומדו בתצפית בעמדה חשופה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה, בת ושני בנים, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. על פועלו בקרבות ברמת הגולן הוענק לסשה ציון לשבח מטעם הרמטכ"ל רב-אלוף מרדכי גור, וזה לשונו: "הנני לציין לשבח את 931995 רב-טוראי שמולביץ אלכסנדר ז"ל על גילוי אומץ-לב, רוח התנדבות ואחוות לוחמים. להלן תיאור המעשה: במלחמת יום הכיפורים לחם רב"ט אלכסנדר שמולביץ ז"ל בפלוגת חרמ"ש בקרבות רמת הגולן. ביום שלאחר הפריצה למובלעת, נתכה על הפלוגה הפגזה ארטילרית כבדה, אשר במהלכה נפצע חייל, שהיה חשוף בשטח. רב"ט אלכסנדר שמולביץ ז"ל התנדב לצאת יחד עם מפקד הפלוגה אל המקום שבו שכב הפצוע וסייע, תחת אש, בחילוצו למקום מחסה. בהמשך הלחימה התנדב רב"ט אלכסנדר שמולביץ ז"ל מספר פעמים להצטרף כנהג של מפקד הפלוגה, ונע אתו בשטח, חשוף לאש ארטילרית כבדה של האויב. בקרב על אום-בוטנה, בהנחתה ארטילרית כבדה, תפסו חיילי הפלוגה מחסות במקום שהיה צר מלהכיל את כל החיילים. רב"ט אלכסנדר שמולביץ ז"ל התנדב לצאת החוצה כדי לקיים תצפית על האויב. בעמדה זו נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה רב"ט אלכסנדר שמולביץ ז"ל אומץ-לב, רוח התנדבות ואחוות לוחמים". במכתב תנחומים למשפחה האבלה כתב מפקדו: "אלכסנדר ז"ל שירת ביחידת שריון בתפקיד מקלען, מילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות, היה אמיץ והתנדב לכל תפקיד. אהוד ומקובל על כל חבריו ומפקדיו. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק. משתתפים באבלכם בנפול אלכסנדר במלחמה להגנת עמנו". דברים לזכרו ראו אור בביטאון תנועת המושבים.