fbpx
שמואל, משה (מוצי)

שמואל, משה (מוצי)


בן ויקטוריה ויוסף, נולד ביום כ"ג בניסן תרפ"ח (13.4.1928) בסופיה, בירת בולגריה. משה למד בפרוגימנסיה העברית בסופיה, שם רכש את ידיעת השפה העברית והתקשר בכל לבו לתנועת התחיה היהודית. מנעוריו היה חבר ב"מכבי". על אף הבעיות שיצר המשטר הפשיסטי, שבו היתה נתונה אז בולגריה, הצליח משה לסיים בהצלחה את לימודיו בבית-הספר התיכון. מוצי הצעיר תיעב ושנא את הפשיסטים. עם ההתפרצות הראשונה של מעשי איבה נגד היהודים בבולגריה קם ועזב את בית הוריו והצטרף למחתרת שלחמה בנאצים. משה נלחם בשורות הפרטיזנים הבולגרים עד יום שחרורה של בולגריה בידי הצבא הסובייטי. ביום זה יצא מהמחתרת, אולם לא הניח את נשקו. הוא התנדב לצבא העממי הבולגרי ובשורותיו השתתף כנהג טנק בקרבות רבים, הצטיין באומץ-לב והועלה לדרגת קצין בחיל הממונע, והוא אז בן 21. כששוחרר מהשירות הצבאי היה זקוק למנוחה אולם אז הגיעה אליו הידיעה כי היישוב העברי בארץ בסכנה. הוא עזב שנית את בית הוריו ובדרכים "בלתי-חוקיות" עלה ארצה בי23.4.1948- באוניית המעפילים "בונים ולוחמים", כדי להצטרף לשורות המגינים. הוא נתפס על-ידי הבריטים ונשלח לקפריסין. את ישיבתו במחנה המעצר ניצל לשם הקניית השפה העברית לעולים ולהדרכה צבאית. לאחר שנתבררה לכוחות-המגן העברים חשיבות ניסיונו הקרבי הוברח מהמחנה והגיע לארץ בסירה. מיד עם בואו צורף לצבא ושירת בתפקיד סגן מפקד פלוגה בחטיבה 7. רק ימים ספורים חי על אדמת המולדת. יצא עם פלוגתו למבצע "בן-נון ב'", ההתקפה השנייה על מתחם הלגיון בלטרון. הכוחות התוקפים נתקלו באויב עדיף ונאלצו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן ראשון (סגן). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן