שמואלי (כהנא), בן-ציון
בן אסתר ושלמה, נולד ביום י"ט בטבת תרפ"א (30.12.1920) בעיר חוסט שברוסיה הקרפטית (אז צ'כוסלובקיה) ובה סיים בית-ספר יסודי עברי. כשפלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה, באביב 1939, העפיל ארצה בספינה קטנה על-פני הדנובה ודרך הים השחור. הוא נתפס והוגלה למאוריציוס. במלחמת-העולם השנייה התנדב בן-ציון משם לצבא הצ'כוסלובקי החופשי, ובהגיעו ארצה החליף את מדיו בלבוש אזרחי והצטרף לארגון מייסדי כפר רופין. מכאן התנדב לבריגדה היהודית. אחרי שחרורו חזר מאירופה למשק. בראשית מלחמת-העצמאות התייצב להגנת המולדת. שירת כרב-טוראי מסור ובעל מרץ באחד הגדודים בחטיבת "גולני" והשתתף בפעולות טירת צבי, בית שאן, ג'נין, נצרת, הגליל המערבי, ובאחרונה בנגב עד גבולות. במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, הוטל על חטיבת "גולני" ליצור הטעיה באגף המערבי של החזית, לפני הפעלת המאמץ העיקרי באגף המזרחי. בליל 22-23 בדצמבר 1948 כבשו כוחות החטיבה את משלט 86 מצפון לחאן-יונס, איימו על הכביש ומסילת-הברזל ויצרו את הרושם שהכוונה היא לנתק את הכוחות המצריים שברצועת עזה. המצרים הגיבו בהתקפת-נגד עזה בסיוע ארטילריה ושריון ובלחץ האויב נאלצו לוחמי "גולני" לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א בכסלו תש"ט (23.12.1948). אחרי חתימת שביתת-הנשק עם מצרים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר רופין.