שמואלי, יעקב

בן גבריאלה ויצחק, נולד בחודש דצמבר 1927 בצרפת, בן למשפחה שומרת-דת. הוא סיים בית-ספר גבוה וכשהתבגר יצא מבית הוריו להכשרה בדרום-צרפת, בהתכוונו לעלות לארץ-ישראל. יעקב היה פעיל בתנועת "פועלי אגודת-ישראל". הוא הצליח לעבור בשלום את זוועות מלחמת-העולם השנייה. בחודש פברואר 1947 הגיע לחופי הארץ באוניית-המעפילים "המעפיל האלמוני", אך גורש לקפריסין ושהה באי שנה תמימה. שם עבר קורס מדריכים ולימד את הילדים מעולי צפון-אפריקה. לאחר ששוחרר מהמחנות בקפריסין הגיע ארצה ב-18.2.1948. לאחר הקמת המדינה, התגייס יעקב ביום 13.7.1948 ושירת בחטיבת "כרמלי". בצבא פעל למען שמירת השבת והכשרות במטבחים ושאף להקים עם חבריו קיבוץ על יסודות רעיוניים ומעשיים שכתב עליהם בחיבוריו ובמאמריו. הוא חיבר גם שירים בנוסח הפיוט. בקרבות היה נכון תמיד לכל פעולה קשה ולחם בין הראשונים. יעקב נשלח למשלטים בגליל ונפל במרוס שבקרבת איילת השחר ביום י"ד באלול תש"ח (18.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. הניח אישה, רחל, ובת, חיה.