fbpx
שמואלי, יוסף

שמואלי, יוסף


בן הינריך וקלרה. נולד ביום ט' באייר תרצ"א (26.4.1931) בבראילה שברומניה. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הצטרף לתנועה הציונית "הנוער הציוני" שבמקום והיה פעיל בו מאד. עד סוף שנת 1947 גמר את ההכשרה וממנה עלה לארץ. אולם בדרך נתפסה האניה על-ידי הבריטים והעולים שבה הוחזרו למחנה פליטים בקפריסין. סוף סוף הגיע לארץ במאי 1948 ובהגיעו עם בקבוצתו "ארגון הצופים" נשלח לקיבוץ דגניה א'. שם עבר את מלחמת-הקוממיות אך כתום המלחמה עלתה קבוצת- חברים להתיישבות בתלמי-יפה. שם מצא את בת זוגו שהיתה אף היא חברת קיבוץ. בשנת 1952 עזבו את המושב ועברו לגור ליד בית-הוריו בקרית-ים. הוא עבד בטכניון העברי בחיפה ומשם עבר לבית- החרושת "אתא" ועבד שם במשך שתים-עשרה שנה עד יומו האחרון. מדי שנה היה נקרא לשירות-מילואים. בשנת 1956 נלחם במערכת-סיני וביוני 1967 נקרא שוב למלא את חובתו. בשעת מילוי תפקידו, ביום י"א בכסלו תשכ"ח (13.12.1967), נפל יוסף בהיתקלות במארב. הניח אשה, בת ובן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במכתב-תנחומיו לרעייתו כתב המפקד כי יוסף היה חייל למופת, היה דבק במשימה שהוטלה עליו ואהוד על מפקדיו וחבריו-לנשק.

דילוג לתוכן