שמואלי, אלישע (“ג’ינג’י”)
בן שמואל וחסידה. נולד ביום כ' בניסן תרצ"ה (23.4.1935) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר "תחכמוני" ולאחר-מכן למד מכונאות בבית-הספר המקצועי "שבח". היה חבר "הצופים" וגם הדריך שם. השתייך לקלוב-התעופה מרוב אהבתו לאוירונים ולטיס, עבר קורס-טיס וסיים אותו כחניך מצטיין. גויס לצה"ל בדצמבר 1952 (והוא אז בן י"ז ומחצה) ושירת בחיל-האויר. הגיע לדרגת סגן. ביום א' בניסן תשט"ז (13.3.1956) נפל יחד עם חברו בשעת מילוי תפקידו. שני החברים הובאו למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ההורים תרמו ספר-תורה – באמצעות משרד הדתות – לבית-הכנסת "אוהל מועד" בקיראון על-שמו ולזכרו. אמו הנציחה את שמו גם במסירת ריהוט לבית-הכנסת "אוהל שרה" בשכונת-שפירא שבתל-אביב.