שמואלוב, נתן

בן חנה ושמואל, נולד ביום כ"ב בטבת תרפ"ח (15.1.1928) בעיר אלכסנדריה, מצרים. בהיותו כבן שנה עלו הוריו לארץ והתיישבו בתל-אביב. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי של "כל ישראל חברים" החליט לעבור מיד לחיים מעשיים. "טוב ניסיון מלימודים" – אמר. תחילה עבד כפקיד בחברת "סוקוני וקום" ואחרי זמן קצר עבר לעבוד כסוכן ואחר-כך כשותף בחנותו של אביו והשתלם בשיעורי-ערב בבית-הספר "פיטמן". בחוג חבריו התבלט בהישגיו בספורט וכעלם עליז המיטיב לנגן ולשרוק. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא, שירת בחטיבת "גבעתי" והיה גא על שירותו זה. ב-13.3.1948 אורגנה שיירה ובה 12 כלי רכב כדי לפרוץ את הדרך ולהביא אספקה לגת ולגלאון. השיירה עברה את הכפרים עיראק-סואידן ופלוג'ה, אך ביציאה מפלוג'ה נתקלה במחסום ובאש. תוך כדי הקרב המשיכה השיירה לנסוע בכביש, לכיוון עיראק אל-מנשיה, במקום לפנות לדרך לגת. באותה עת יצאה מחלקה מגת, להציב חסימה למניעת תגבורת אויב מעיראק אל-מנשיה ואנשיה חשו לעבר השיירה כדי להחזירה לנתיב. אנשי השיירה חשבום לערבים ופתחו באש לעברם. בקרב זה נפל, ביום ביום ב' באדר ב' תש"ח (13.3.1948). נקבר בגת. ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.1.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.