שמואלביץ, מנחם (מנדל)

בן צפורה ומשה, נולד בשנת 1925 בעיירה טייטש, שבחבל קרפטו- רוס, צ'כיה. הוא גדל בסביבה מסורתית-כפרית והכשיר את עצמו מנעוריו לעבודת-האדמה בשדות אביו, עד שפרצה מלחמת-העולם השנייה והנאצים המרצחים החריבו גם את הקהילה הזאת. ההורים נרצחו והאחים הופרדו זה מזה. מנחם נלקח למחנה- המוות אושוויץ, אך הועבר לעבודת-כפייה במכרות-פחם, ורק תודות למבנה-גופו האיתן עמד בניסיון הקשה במשך שנים. בדרך נסיגתם העבירוהו הנאצים לבוכנוואלד ומשם לטרזינשטט, ושם שוחרר על-ידי צבאות בעלות-הברית, וגם מצא את אחיו שחשב אותו למת. אך הפעם נפרדו האחים זה מזה מרצון, כי אחיו רצה להישאר בגולה ומנחם שאף לעלות לציון. הוא הגיע למחנה פוקינג בגרמניה וחיכה לתור עלייתו. בינתיים הצטרף לאצ"ל, עבר הכשרה צבאית במחנה-אימונים של הארגון בגרמניה ועלה ב"אלטלנה" ב-21.6.1948. היה בין העצורים ב"מחנה יונה" ובקרית מאיר, ברח מהמעצר והצטרף לצה"ל. "אין זאת שעת-כושר לחשבונות פנימיים," נהג להגיד, וקיים דבריו. מנחם צורף לחטיבת "כרמלי", אך ההפוגה מנעה בעדו להשתתף במלחמה בפועל ממש. הוא ישב על משלט בבירוה ונפשו יצאה לחידוש הקרבות, אולם הגורל רצה אחרת. לא בידי אדם נפל: נחש ארסי הכישו, ועד שהיה סיפק לטפל בו מת, ביום ב' באלול תש"ח (6.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.