שמאי, ניסים

בן רחל ויוסף. נולד ביום א' בכסלו תש"ז (24.11.1946) בתל אביב. ניסים למד בבית-הספר היסודי הממלכתי ג' בתל אביב, ובבית-הספר היסודי 'גורדון' ובבית-הספר התיכון-המקצועי 'שבח' במגמת מכונאות כללית. טרם גיוסו לצה"ל עבד ניסים לפרנסת המשפחה במוסך 'השרות' בתל אביב. במשך תקופה ארוכה, היה ניסים המפרנס העיקרי. בתחילת חודש פברואר 1968 גויס ניסים לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות והוצב בחיל-האוויר. ניסים, שהיה בעל כישורים טכניים גבוהים, נשלח לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר לקורס מכונאי ציוד קרקע ולקורס ציוד עזר כנפות. הוא קיבל דרגת רב"ט ונשלח לשרת בתפקיד מכונאי ציוד קרקע. בחודש פברואר 1971 סיים ניסים את שירות החובה והתחיל בחייו האזרחיים. בשנת 1977 הצטרף ניסים לשירות בצבא הקבע. הוא נשלח להרחיב הכשרתו המקצועית בקורס חשמלאי-מטוסים, בקורס ראשי-צוותים ונשלח לשרת בתפקיד מכונאי בכיר. לאחר תקופה עבר לשרת בבסיס חיל-האוויר בלוד. ניסים עבד בתפקיד מ.ע. במוסך ושימש כמכונאי בכיר במחלקת ציוד-קרקע. בחוות-הדעת על נגדים, כתבו מפקדיו: "בעל מקצוע מעולה, מעטים כמוהו! דייקן, יסודי, רציני ואחראי, בעל יכולת אלתור וכושר תושיה, אוהב את העבודה. אינו סובל בטלנים. משמש דוגמה טובה למוטיבציה ולמוסר. מגלה רגישות רבה לרכוש ולציוד צה"ל". ניסים התקדם בסולם הדרגות הפיקודי מדרגת סמל ועד לדרגת רס"מ. במהלך שירותו נישא ניסים לחנה. עם השנים נולדו שתי בנותיהם – כרמית ורחל. ביום י"ט בטבת תשמ"ח (9.1.1988) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו רעיה – חנה ושתי בנות – כרמית ורחל, אם, אח, – עזרא ואחות – נאוה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו של ניסים: "מתחילת דרכו בבסיס, בלט ניסים בידע המקצועי שהוכיח, בכושר עבודתו המיוחד… שפע מרץ, כולו פעילות והחלטיות. בכל תפקידו בלטה תרומתו הגדולה והמיוחדת לטייסת ולחיל-האוויר…"