שם-טוב, בת-שבע

בתם הבכורה של שרה ואברהם, נולדה ביום י"ד באדר תר"ץ (14.3.1930) בירושלים, למשפחה אדוקה ואמידה בעיר. עד גיל 13 למדה בבית-הספר "אלטשולר" בירושלים. בגיל זה נתייתמה מאביה ומאז צריכה היתה לעבוד ולדאוג לעצמה. אחיה ואחיותיה הקטנים הוכנסו לבית-יתומים, והיא הרגישה כלפיהם חובת חינוך ודאגה, וככל שהתבגרה השתדלה להנעים את חייהם. היא הצטרפה למחתרת הארגון הצבאי הלאומי בירושלים ושמרה על השתייכותה לאצ"ל בסוד עד לאותו יום שבו הכניסה גם את אחותה הצעירה לשורות הארגון. בימי מלחמת-העצמאות נתנה את חלקה להגנת העיר ולשחרורה. את המטרה ניסחה פעם באוזני אחד החברים: "אנו מוכרחים לכבוש את ירושלים ולשחררה מעול-זרים". חברה הקרוב לה ביותר, יהודה סלונימסקי, נפל חלל בקרב מלחה. יומיים אחרי מותו, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) נפלה גם היא בעמדתה בצפון ירושלים. נקברה בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.