שלי, ירמיהו (“ירמי”)

בן אשר ושושנה (נארה). נולד ביום כ"א בתמוז תשי"ז (20.7.1957) ברמלה. למד בבית הספר היסודי 'נוה-שלום', המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "עמל א' " שברמלה, שם למד חשמל ובקרת מערכות. ירמי היה תלמיד טוב וממושמע. הוא הצטיין במקצוע האלקטרוניקה ובזמנו הפנוי בנה אבזרי אלקטרוניקה ומערכות סטריאופוניות. הוא הצטרף למשמר האזרחי, לשמחת הוריו ובני משפחתו. ברבות הימים השתלם בקורס להכשרת נוער לתפקידים במשמר האזרחי, שהתקיים בבסיס הגדנ"ע בשדה בוקר. ירמי היה אופטימי באופיו ושמח בחלקו. הוא אהב את החיים ולא נהג להתלונן ולהזעיף פנים. החיוך לא מש מפניו. הוא אהב לעזור לזולת, דאג למשפחתו ולחבריו הרבים והיה בן מסור ונאמן להוריו. בכל מקום שהגיע אליו קשר מיד יחסי חברות הדוקים הוא לא העסיק עצמו בתכנון העתיד אלא נהנה מכל רגע בחייו ולא חשב על המחר. ירמי גויס לצה"ל בספטמבר 1975 והושם לחיל האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חשמלאי מטוסים, הוצב ליחידת חיל האויר בתפקיד של חשמלאי מטוסים. ירמי לא אהב את תפקידו בחיל האויר ושאף לשרת ביחידת שדה קרבית. לאחר מאמצים ממושכים הצליח להשתחרר מיחידתו והתנדב לחיל הצנחנים. עם התנדבותו לתפקידו החדש השתנה ירמי לבלי הכר. הוא התקדם במהירות בחיל הצנחנים וצוין לשבח על ידי מפקדיו וחבריו. הוא נודע בפלוגתו כחייל העוזר לכול. חייל אמיץ הבז לפחד והמוכן להקדיש להגנת מולדתו. ירמי השתלם בקורס צניחה וסיימו בהצלחה רבה. גם כאשר נפצע ברגלו ונשלח לביתו לחופשה, לא הסכים להישאר בביתו וחזר ליחידה עוד בטרם החלים. הוא לא התלונן ועשה את כל המוטל עליו באהבה. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל ירמי בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שברמלה. השאיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אתם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון המדינה. ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו, ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו, דרך ההתנדבות וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל". הוריו של ירמי תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת שבעיר הולדתו רמלה.