שליט (ולדימירסקי), שלמה

בן צבי ורבקה, נולד ביום י' באייר תשי"ד (13.5.1954) בקיבוץ ניר דויד (תל עמל). שלמה היה הבן הצעיר במשפחה, אח לחיה, אחותו הבכורה. הוא היה ילד חביב ואהוב על כל הסובבים אותו. את שנות לימודיו הראשונות עשה שלמה בבית-הספר היסודי בתל עמל, בקבוצת "צוקים". משם הוא עבר למוסד החינוכי "גלבוע", לקבוצת "שיזף", למד בו שש שנים והצטיין בלימודיו. שלמה גילה עניין רב בלימודים, ובמיוחד בנושאים הריאליים ובטכנולוגיה. הוא אהב לבנות, לפרק ולהרכיב, ולנסות ולחשב מחדש. בשנה האחרונה בחברת הילדים, בהיותו בקבוצה הבוגרת שקלטה ילדים חדשים, היה שלמה בין הראשונים שנשאו בעול האחריות הכרוכה בתפקידי הקליטה השונים. הוא אהב ביותר את סיורי הטבע, נהנה לחפש ולחקור, להפוך אבנים, לבדוק שלוליות, ולגלות חיים. תכונה בולטת באפיו של שלמה הייתה החלטיות המחשבה ונחישות הביצוע, לאחר שהחליט. שלמה גויס לצה"ל, בחודש ינואר 1973. הוא הוצב בחיל-האוויר, עבר בהצלחה קורס טיס ושירת ביחידת מסוקים. שלמה התמחה בניווט, ומילא את תפקיד קצין הניווט של הטייסת. הצלחתו הרבה כטייס-משנה, משום יכולתו האישית הגבוהה, תפיסתו המהירה והנבונה את הבעיות ופתרונן בדרך הנכונה, יוזמה ונכונות רבה להשקיע, לעבוד קשה, לטוס הרבה וללמוד, פתחה בפניו את הדרך לקבלת קברניטות על מסוק "יסעור". עם זאת, לא הזניח שלמה את נושא הניווט, ובזכותו קיבל המקצוע תנופה חדשה. הוא פיתח קשרים עם גופים צה"ליים שונים, והפך את תפקיד הנווטים בטייסת למעניין ומגוון, לאתגר אישי ותחרותי. שלמה נטל על עצמו גם תפקידים אחרים: מדריך טייסים, אחראי על גף המכונאים, ארגון קורסים לקידום ושיפור מקצוע המכונאי. תפקידו האחרון היה בגף המבצעים. שלמה התקדם מאוד במקצועו, והתמנה לתפקיד מוביל להק מסוקים קבוע. כאשר הגיעה שעת ההחלטה אם להמשיך בשירות קבע, החלו לבטיו של שלמה, משום ששאיפתו ושאיפת רעייתו רחל הייתה לשוב לקיבוץ או להתיישב במושב. אך האחריות לתפקידו בחיל-האוויר גברה על ההתלבטויות, והוא שירת בצבא הקבע שבע שנים. את רחל, בת קיבוץ מסילות, הכיר שלמה עוד במוסד החינוכי. הם נישאו בתקופת שירותו והקימו משפחה בקיבוץ מסילות, ושם נולדה בתם גלי. אחר-כך עברו שלמה ומשפחתו לבסיס חיל-האוויר, ושם נולדה בתם הצעירה מיכל. שלמה היה בעל מסור ונאמן למשפחתו, והקפיד לשמור על האיזון בין חובתו כטייס ואהבתו למשפחתו. שלמה נפל בעת מילוי תפקידו, ביום כ' בתמוז תשל"ט (15.7.1979) והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בקיבוץ ניר דויד. בן 25 שנים הוא היה בנופלו. שלמה השאיר אחריו אשה ושתי בנות, הורים ואחות. שלמה הועלה לדרגת רב-סרן, אחרי נופלו. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו, ובה דברי קרובים וחברים על דמותו.