שלזינגר, חיים
חיים, בן מרים ואריה, נולד ביום ח' באייר תשי"א (14.5.1951) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "קוממיות" בבני-ברק, ואחר כך סיים את למודיו בבית-ספר תיכון מקצועי בבני-ברק. אחרי שלוש שנות לימוד הוסמך כמסגר ועבד במקצועו עד שגויס לצבא. חיים היה עלם גבה קומה, ירוק עיניים, שקט ואחראי. תמיד ביצע כל משימה שהוטלה עליו ביעילות ומתוך משמעת עצמית. בן מסור היה להוריו ואח נאמן לאחיו. אהב את האווירה החמה בבית ועזר לאחיו ככל שיכול. הוא היה גאה במקצועו, מסודר להפליא ואהוב מאוד על ידידיו הרבים. חיים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969. לאחר שסיים בהצלחה את הטירונות הוצב לשרת בחטיבת "גולני". הוא השתתף בקורס מ"כים, שבסיומו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במסגרת שירותו בחטיבה השתתף בפעולות, בפשיטות ובחדירות לשטח האויב. בתעודת השחרור שלו ציינו מפקדיו: "שירת כמפקד כיתה וביצע תפקידו בצורה טובה ואחראית. בחור מסודר וממושמע". לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר במאי 1972, חזר לעבוד במקצועו האזרחי, ועבד כרתך במפעל בפתח-תקוה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה חיים עם יחידתו בסיני, במסגרת שירות מילואים שהחל בראשית אוקטובר. בליל כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), אחרי שבועיים של קרבות עקובים מדם, תחת אש תופת, שבהם עמד חיים בגבורה ובשקט, השתתף בקרב באזור "חמוטל". הנגמ"ש שלו נפגע ישירות באש האויב, וחיים נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: "חדור הכרת ערך המשימה, אשר הייתה לעצור את האויב למען שמור על שלמות בתינו ומשפחותינו, לחם בנכם חיים למופת בקרב הקשה אשר בו השתתף. בזכותו ובזכות חבריו הנופלים, מיגרנו את האויב המצרי;" במכתבו של שר הביטחון, משה דיין, אל ההורים השכולים נאמר: "חיים היה חייל מסור וחבר נאמן. היה אהוב על כל מי שהכירו".
