fbpx
שלו, יובל

שלו, יובל


בן גאולה ופלטיאל, נולד ביום ה' באב תשכ"ה (3.8.1965) בשכונת התקוה בתל-אביב. בהיות יובל כבן שנה וחצי, העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לקיבוץ גשר שבעמק הירדן, והתקופה – מלחמת ששת הימים. עוד בילדותו התבלט יובל בזריזותו ובחריצותו. את השכלתו הוא קנה בבתי-הספר האזוריים באשדות יעקב ובבית ירח. יובל היה מקובל בחברת בני גילו, הצטיין בכושר מנהיגות, אהב את החברה והחברה אהבה אותו. היה לו כושר גופני מעולה, והוא שיחק כדורגל בקבוצת הכדורגל של "הפועל אפיקים". עם זאת, אהב יובל מוסיקה, אהב לשיר ולרקוד, וכשרונו האמנותי מצא לו פורקן בציור. בעזבונו נותרו ציורים רבים, המעידים על עין חדה ויד רושמת. עם סיימו את לימודיו התיכוניים, התנדב יובל לשנת שירות כמדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד" בדימונה ובפרדס כץ. יובל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1983, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות והשתלמות בקורס צניחה, הוא סיים בהצלחה קורס מפעילי אר.פי.ג'י. ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. רוחו העצמאית ועמידתו על שלו הביאוהו לא אחת להתנגשות עם העקרונות הבלתי מתפשרים של הצבא, והתוצאה הבלתי נמנעת הייתה – ריתוקים למחנה. אולם באשר לחיילות – היה יובל משכמו ומעלה. וכך אמר עליו צביקה, מפקד מחלקתו: "יובל היה אחד שהקנה אופי מיוחד למחלקה, וזה האופי של עצמו, שלו יובל, גאווה… היה אחד שתמיד צעד עם הראש למעלה, חבר שתמיד עמד על דעותיו ואף פעם לא נכנע. למרות כל הלחצים הקשים שסבבו אותו אף פעם לא נשבר… ופעמיים היינו גם ממש שבורים ואז תמיד חיפש יובל נתיב כלשהו שדרכו נמשיך ודרכו נתגבר על כל הקשיים… היה לו כושר גופני גבוה. היה חייל מעולה". עם חיילי יחידתו, נשלח יובל לתפקידי ביטחון שוטף בלבנון. לפני העלייה ללבנון, הייתה ליובל הרגשה מוקדמת רעה לגבי העתיד לקרות אותו בלבנון, וכך כתב במכתב ששלח שבועיים לפני נופלו: "…אני עומד לעלות ללבנון בעוד כמה ימים. מי יודע אם אחזור משם. הרגשתי לא כל כך טובה בקשר למקום הזה, אבל זאת חובתי, ואת חובתי עלי למלא על הצד הטוב ביותר… אם יקרה משהו ולא אחזור מוסר ד"ש לכל חברי ומשפחתי אשר הנני אוהב מכל". ביום ד' באב תשמ"ד (2.8.1984), יום אחד בלבד לפני יום הולדתו ה19-, נפל יובל בקרב במלחמת שלום הגליל, והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות האזרחי בקיבוץ גשר. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב הערכה שנשלח למשפחה על-ידי שלטונות צה"ל, נכתב עליו: "חייל מבוגר בנפשו, פיקח, בעל ביטחון עצמי, בעל כושר גופני גבוה. מפקדיו תמיד העריכו את הפוטנציאל הטמון בו". כאשר חזרה יחידתו מהשירות בלבנון, ציין אותו מפקד הפלוגה במלים הבאות: "יובל היה אחד החיילים הבולטים בפלוגה, עקב המנהיגות שהוכיח, הביטחון העצמי, הידידות הרבה שהפגין כלפי חבריו, כושרו הגופני והחיילות הגבוהה". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בשכונת התקוה, מקום הולדתו

דילוג לתוכן