שלו, יאיר (“יוקי”)

בן פיבל ושרה. נולד ביום ג' באלול תרצ"ח (30.8.1938) ברחובות. בילדותו חלה במחלה מסוכנת ונחלץ ממנה בזכות מאמצי הרופאים והאחיות בבית החולים. למד בבית הספר היסודי ובמוסד החינוכי שבקיבוץ רמת השופט. במרוצת השנים נעשה יאיר בחור חסון ורחב כתפיים, שאהב את העבודה הקשה ושש לסייע בכל מקום שעזרתו נדרשה. הוא אהב מאוד לצאת לטיולים ארוכים וכשהיה ב"מוסד" הפך לראש ה"קן" בהרי אפרים. הוא לא נבחר לתפקיד זה לפי הצבעה, אלא נמצא מתאים לכך בזכות יכולתו וכישוריו. הוא נהיה אחד מחשובי העושים בענף המספוא של הקיבוץ ואחרי כן תפס מקום דומה בענף הפלחה. כבר אז הוכיח כי רב כוחו בעבודה וכי אין גבול למרצו וליזמתו. כך התקשר לקיבוץ ולחבריו. כאשר הגיעה שעתו להתגייס, אך לא התקבל לצבא, "הפך עולמות", הזעיק עזרה ועמד בכל תוקף על זכותו להתקבל לצה"ל, ולאחר מאבק ממושך הצליח להעביר את רוע הגזרה. יאיר גויס לצה"ל בספטמבר 1956 והצטרף לנח"ל. לא היה קץ לאשרו ולשמחתו וכפי שאמר בעצמו: "היום המאושר בחיי היה היום שהתקבלתי לצה"ל". אחרי הטירונות עבר קורס קשר אך נאבק על זכותו לעבור ליחידה קרבית. באחד הימים התבשר כי ניצח במאבקו והועבר ליחידת המיעוטים שהיא יחידה קרבית. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר לקיבוץ ושוב נכנס במלוא המרץ לעבודה, עד שהגיע לריכוז ענף הפלחה. שוב גבר בטחונו העצמי ושוב גדל חינו וערכו בקרב חברי המשק, שראו בו אחד מדור ההמשך של מפעלם. הוא עשה את מלאכתו בפשטות ובחן ובלי התלבטויות יתירות, הוא גילה אז יחס חברי, אמונה בכוחותיו, כושר לשתף חברים בביצוע משימות, בתחום תפקידו כסדרן העבודה בקיבוץ. הוא שאף ללמוד ולדעת עוד ועוד ולכן יצא לקורס לרכזי משק. אמנם לא קל היה לו לחזור לספסל הלימודים, אבל חבריו היו בטוחים כי הוא יעשה חיל וכי לימודים אלה יעזרו לו להתגבר על בעיות שונות. ואכן עם תום הלימודים ראו חבריו את פרי הביכורים. תכנית המשק לשנת תשכ"ט נערכה על ידו בצורה נאה ותכליתית. בחירתו לתפקיד רכז המשק באה כהמשך ישיר לפעילותו בתחום המשק. הוא היה עתיד להיכנס לתפקיד חשוב זה לאחר שובו משירות במילואים. בתפקיד זה ראה יאיר אתגר גדול והוא ניגש אליו מתוך יראה ותחושת אחריות. ביום 30באפריל 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל בקוניטרה. יאיר נתמנה לסמל מחלקה ונתגלה כמארגן רב פעלים. הוא הצטיין ביצירת חברה מגובשת מתוך הוותיקים והצעירים שהועמדו לפיקודו. ביום ב' בסיון תשכ"ט (19.5.1969), נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ רמת השופט. הניח אישה ושני ילדים. אחרי נפילתו יצאה לאור חוברת לזכרו בשם "יאיר" ובה רשימות של חבריו-אוהביו על דמותו ופועלו.