שלו, דורון

בן חנוך וחנה. נולד ביום ג' באדר ב' תשי"א (11.3.1951) בתל אביב. למד תחילה בבית הספר היסודי 'קרית עמל' שבקרית טבעון ואחרי כן בבית הספר היסודי ע"ש ח. ויצמן שבהרצליה. את לימודיו העל יסודיים השלים דורון בבית הספר המקצועי אזורי שבתל יוסף ובמשך שירותו הצבאי למד שנה אחת בפקולטה לאוירונאוטיקה שבטכניון שבחיפה. בגיל צעיר עבר יחד עם משפחתו למרחביה, ושם גדל והתחנך על אהבת החקלאות והטבע. אחרי כן עברה המשפחה להרצליה. אך דורון, שהתאהב בחיי עבודת האדמה, הצליח, בהיותו בן 14 בלבד, להתקבל כילד חוץ בקיבוץ עין חרוד. הוא השתלב היטב בחברה החדשה ונקלט מהר. חבריו החדשים אהבוהו וכיבדוהו. ולא היה מאושר ממנו. דורון אהב מוסיקה ופרט בגיטרה, להנאתו ולהנאת חבריו במסיבות ובאירועים חברתיים שונים. הוא היה ספורטאי מעולה והצטיין בריצות ארוכות. בעת שהותו בקיבוץ וגם בתחרויות שנערכו ביחידתו במשך השירות הצבאי. כעבור זמן התחיל דורון לצייר ורשם קלסתרים בעדינות ובפרטי פרטים: זו היתה דרכו לפרוק את אשר חוה במלחמת יום הכיפורים. דורון עסק גם בכתיבת שירים שנושאיהם היו, בדרך כלל, מחוויותיו האישיות ביותר. דורון גויס לצה"ל באוגוסט 1969. עבר בהצלחה מבדקי צוות אויר וסיים כטייס קרב את קורס הטיס. לאחר פרק זמן קצר נשלח לטייסת פאנטומים. הוא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים ונפל בשבי המצרים. לאחר שמטוסו נפגע מטיל נ"מ בשטח האויב. הוא ישב בכלא המצרי חמישה שבועות והוחזר לישראל במסגרת חילופי השבויים בין ישראל למצרים. אחרי המלחמה הוסמך דורון כמדריך טיס בבית הספר לטיס של צה"ל. במשך שירותו כמדריך טיס ניצל תודות לתושיה שגילה, כאשר ארעה תקלה במטוס שטס בו עם אחד החניכים. דורון החליט לעזוב לפרק זמן מסוים את תפקידו בחיל האויר ולמד שנה בטכניון. אך בתום אותה שנה שב לטייסת. דורון השתדל לגון את תפקידו ככל האפשר וביקש לעבור לטייסת ה'כפיר'. ביצועיו של מטוס הכפיר הרשימו את דורון והוא היה שבע רצון מתפקידו החדש בצה"ל. לאחר נפלו, נודע למשפחתו על שני צל"ש המפקד שדורון קיבל. ביום כ"ג באב תשל"ז (7.8.1977) נפל דורון בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו אישה – אלה, בת – קרן, הורים, אח ושתי אחיות. אחרי נופלו הועלה לדרגת רב-סרן. כאות הערכה והוקרה. במלאת שנה לנפילתו הקימה משפחתו של דורון קרן מלגות למצטיינים בתחומי הבטיחות בתעופה, האוירונאוטיקה והאמנות – נושאים שהיו טבועים בנפשו.