שלו, דוד
בן מזל ויצחק, נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר טיבליסי, גרוזיה. בילדותו למד בחדר והמשיך בלימודיו באוניברסיטה של גרוזיה. בנעוריו הוקסם דוד מהרעיון הציוני ועל-אף שהציונות היתה בלתי-לגלית בארצו – הקים עם צעירים אחרים קבוצה מגובשת ששמה לה למטרה לעלות לארץ-ישראל. למען מטרה זו אספו כסף בדרכים שונות למימון הנסיעה: חלק מהחברים עסק במסחר וחלק אחר העלה מחזות והצגות. כשנאסף די כסף להוצאות הדרך, יצא דוד עם משפחתו וחברי הקבוצה בדרכם לארץ-ישראל. לאחר תלאות מרובות הגיעה הקבוצה בשנת תרפ"ה לנמל יפו ומשם נסעו כולם לפתח תקווה. דוד עבד שלוש שנים בסלילת כבישים ואז קיבל ממשפחת רוטשילד חלקת אדמה בבנימינה כדי לעבד אותה ולגדל בה פרחי יסמין עבור מפעל הבשמים של הרוטשילדים. בהיותו בבנימינה אף עבד ביבוש ביצות וכרבים אחרים חלה אף הוא בקדחת. דוד הצטרף ל"הגנה" והיה אחד מפעיליה. כשהחלה העלייה הבלתי-לגלית לארץ-ישראל התגייס למשימה, ולקח חלק פעיל בהורדת המעפילים לחוף ובפיזורם ביישובי הסביבה; הוא אף קלט עולים בביתו. בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), בשעה שעסק בעבודת ביצורים בטנטורה, נפגע מהפצצה עיראקית ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבנימינה. הניח אישה, שמונה בנים ובנות, אחים ואחיות.