שלו, גיל

גיל, בן רות ואיסר. נולד ביום כ"ו במרחשון תשי"ב (25.11.1951) בקיבוץ מעין-צבי, כבן שלישי להוריו. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר בקיבוצו, ואת לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר החקלאי בכפר-גלים. גיל היה ילד נוח ונעים-הליכות, סקרן ומתעניין בכל אשר התרחש סביבו. מילדותו נהנה מהיתרונות החינוכיים שהקיבוץ נותן לילדיו. הוא מצא עניין בפעילות ספורטיבית ענפה, החל בשחייה, לרבות השתתפות בתחרויות אזוריות ומקומיות, וכלה בטניס-שולחן, שהקדיש לו את רוב מרצו במשך תקופה ארוכה כחבר "הפועל" מעין-צבי. גיל היה גם חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", ובמסגרת חטיבת בני-האיחוד השתתף בכנסים ובמחנות, שאורגנו על-ידי התנועה. במסגרת זו השתתף גם באליפויות רבות לטניס-שולחן לבוגרים. כמו כן השתתף בפעולות הגדנ"ע, שנכללו בתחום פעילותו של בית-ספרו. במשך הזמן למד גם נגינה בקלרנית, והצליח להגיע לרמה המתאימה להופעות במסיבות ובערבי החגים בקיבוצו. בלימודים הצליח ללא כל קושי מיוחד, והגיע להישגים נאים. בעבודתו במשק התמיד בענף המטעים ואהב את החקלאות. חבריו לכיתה ולקיבוץ אהבוהו בזכות מזגו הנוח וחינו. בקיץ 1968 נבחר להיכלל במשלחת-נוער, שיצאה לגרמניה. בתום תקופת לימודיו התיכוניים יצא גיל לשנת שירות במסגרת התנועה, ונשלח לקיבוץ אלומות, שם עבד בעיקר בענף המספוא. גיל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971 והוצב לחיל הים. לאחר הטירונות השתלם בקורס צוללים הגנתיים והוצב בתפקיד של צולל הגנתי ביחידת הקומנדו הימי של חיל-הים. האימונים שעבר בהצלחה רבה היו קשים ומפרכים במיוחד, והתפקיד הבלתי-שגרתי דרש תכונות ואיכויות אופי מעולות. הוא לא נהג להתלונן או לשתף את קרוביו ואת חבריו בקשיים שעמדו בדרכו, וביצע את המוטל עליו מתוך אחריות ומתוך שמירה על סודיות, כנדרש ממנו. לימים זכה באות היחידה על ביצועיו. במסגרת פעולותיה של היחידה השתתף גם במבצע הפשיטה על ביירות. הוא שילב פעילות מבצעית עם ספורט במסגרת הצבאית, ושיחק בטניס-שולחן בנבחרת חיל-הים, שהגיעה למקום השני בדירוג הסופי של חילות צה"ל. בחופשותיו ניסה גיל להספיק הרבה ככל האפשר וגם לנוח מעט. הוא היה קורא, מנגן, משחק ומבקר אצל ידידיו ובני משפחתו בחטף, בעת ובעונה אחת, כשהיה חוזר ליחידתו היה מתקבל תמיד בשמחה על ידי ידידיו בנפש, שעברו אתו תקופות קשות ויפות בצוותא. במלחמת יום הכיפורים השתתף גיל בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. לאחר ימים רבים של קרבות קשים נקראה יחידתו לחלץ את אנשי מוצב "המזח". ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפגע הזחל"ם שלו באש נגד-טנקים בצידה המערבי של תעלת-סואץ, וגיל נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקת קיבוצו בבית-העלמין שבזכרון יעקב. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גיל היה לוחם מעולה של היחידה לחבלה ימית". קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכר החללים מבני המשק, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. בחוברת כלול גם סיפורו של גיל.