שלוש, מאיר

בן יצחק ואנט. נולד ביום כ"ח בניסן תשט"ז (9.4.1956) בבאר שבע. למד בבית הספר היסודי 'רמב"ם'. המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקיף ג' שבבאר שבע. מאיר היה ילד מלא חיים וערני. את שנות הלימודים בבית הספר בילה עם חבריו בהכנת שיעורי הבית, במשחקים ובעיסוקים רבים ומגוונים. הוא היה לחבריו כאח, והם אהבוהו אהבת נפש. מילדותו היה דמות בולטת בחברה ושימש דוגמה לסובבים אותו בחריצותו ובאהבתו את העבודה. כפי שמעיד חברו – ויקטור: "הוא היה עליז, נאה ויפה תואר". מאיר גויס לצה"ל במאי 1974 והושם לחיל המשטרה הצבאית. הוא סיים בהצלחה את הטירונות ונשלח להשתלמות בקורס שוטרים צבאיים. מספר מפקדו: "כבר בתחילת דרכו בצה"ל הוערך מאיר, על ידי מפקדיו, כחייל ממושמע, שקט וחיובי, כאדם אחראי העתיד למלא תפקיד אחראי, בעל אפשרויות קידום. באוגוסט 1974 הגיע מאיר ליחידתנו. בהמלצת מפקדיו שובץ לעבודה במחסני הציוד של היחידה. היתה זו תקופה קשה, ובעקבות מלחמת יום הכיפורים היתה המלאכה מרובה וחיונית. מאיר השתתף בבניית המחסנים מחדש וניצל את תבונתו, את חריצותו ואת יושרו כדי למלא את תפקידו למופת. הוא עבד קשה מאוד ותרם רבות להשלמת המלאכה. כתמורה על מאמציו הרבים הוחלט לשולחו להשתלמות בקורס נהיגה. הוא סיים את הקורס במהירות ובהצלחה. ובהיותו חייל חרוץ ובעל נתונים מצויינים נשלח לקורס סמלי משטרה צבאית. כשבועיים לאחר תחילת הקורס נאלץ לעוזבו מסיבות רפואיות. בהמלצתי הוחלט לאשר לו דרגת סמל, מתוך הערכה ליכולתו למלא את התפקיד בדרגה זו. בעת מחלתו הממושכת לא ניתק מאיר את קשריו עם היחידה, עם חבריו ועם מפקדיו. לעתים הגיע מרצונו ליחידה כדי לעזור ולסייע והוא השתדל שלא להחמיץ את חגיגת יום החיל ואירועים נוספים. אנו – מפקדיו ופקודיו, הערצנו וחיבבנו אותו מאוד". ביום ה' בחשון תשל"ז (29.10.1976) נפל מאיר בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבבאר שבע. השאיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות.