שלומי (פרידמן), משה יהודה (מוצו)
בן יהודית ואהרן. נולד ביום י"ג בשבט תרפ"א (22.1.1921) ברומניה. הוריו הורי-הוריו היו ציונים פעילים ועל ברכיהם התחנך וגיבש את הכרתו הציונית. כבר בגיל רך שלט יפה בחשבון ובקריאה וכתיבה בעברית ובהונגרית, משום כך התחיל את לימודיו בבית-הספר היהודי שבעיר הישר בכיתה ג' והיה תלמיד מצטיין. בשעת אחר-הצהריים היה משלים את ידיעותיו בלימוד תורה ושפות זרות בעזרתם של מורים פרטיים. רוב זמנו הפנוי בילה בקריאת ספרים העוסקים בתולדות עם ישראל, בפילוסופיה יהודית ובהשפעות הגומלין שבין ישראל לעמים. הוא הרבה לכתוב לפרסם מאמרים ורשימות על הגבורה יהודית ואף הרצה בכנסים. עם זאת נטל חלק בפעילות תנועת "בני עקיבא" בעיר. כשהיה בן ארבע-עשרה ביקר זאב ז'בוטינסקי בעיר והתארח בית הוריו של משה. הנער שוחח אתו והושפע מאוד מרעיונותיו והשקפותיו. בליבו גמלה ההחלטה לעלות לארץ-ישראל. לבסוף הובא ארצה על-ידי הוריו ונתקבל ללימודים בישיבה תיכונית של "המזרחי" בירושלים. בשנים שעשה בעיר מולדתו ברומניה היה מארגן את צעירי המקום לפעילות בארגונים ציוניים ואילו בארץ כיון את מעשיו להרחבת שורות האצ"ל ולאחר מכן הלח"י. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת במצרים. גם בהיות בצבא המשיך בפעולותיו למען המחתרת. לאחר שחרור מהצבא הבריטי נתקבל לבית המדרש למורים של "המזרחי" בירושלים. משה המשיך בפעילותו המחתרתית גם בעת לימודיו בשל כך הורחק מהסמינר למרות שהיה תלמיד מצטיין. הוא המשיך בלימודי היסטוריה ומזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים ובד-בבד המשיך בחברותו בלח"י. שמו המחתרתי היה "ציון". משה עסק בהקניית עקרונות המחתרת והפצתם בקרב בני-נוער וסטודנטים. בעת חופשתו מלימודים חזר לעיר הולדתו, הקים בה את תנועת בית"ר ודאג להרחבתה. הוא שמר על קשר עם התנועה גם כאשר שב ארצה. עם כל פעולתו הענפה היה משה תלמיד מצטיין באוניברסיטה ומורו אף המליץ להעניק לו פרס. ביום ג' בכסלו תש"ח (16.11.1947), נפטר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שעל הר הזיתים. שמו מוזכר בכתבי לח"י ובעיתון הונגרי היוצא בארץ.
