fbpx
שלום, יחזקאל (חזי)

שלום, יחזקאל (חזי)


יחזקאל (חזי), בן ג'ולייט וחביב, נולד בעירק בשנת תש"ח (1948), וכשהיה בן שלוש עלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה בטירת-הכרמל וכאן נולדו אחותו ואחיו. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר היסודי בטירת הכרמל. בגיל רך התגלה כישרון העשיה שלו בביצוע עבודות שונות. הוא ידע לעשות תיקונים בבית וגם ליצור יצירות אמנות שונות מעץ וממתכת. בגלל אהבתו למכשירים ולמכונות העדיף להמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "מפתן" בטירת הכרמל, שם למד את מקצוע המסגרות. חזי היה עלם יפה תואר, שחור עינים ושיער, מתעמל מעולה ושחקן כדורגל. כדי לשפר את כושרו הגופני, בנה במו ידיו משקולות ונהג להתעמל בעזרתן בקביעות. בבית-הספר עזר חזי בהכשרת מגרש הכדורגל וגם סיים בבניית מכשירי ההתעמלות. תמיד היה חבר נאמן לידידיו, ולא דחה מעולם בקשה לעזרה בבנייה או בתיקון. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי התקבל לעבודה בבסיס של חיל הים כמסגר. יחזקאל גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 והוצב לחיל הים. אחרי שעבר את האימון הבסיסי התמנה נהג משאית. בתפקיד זה שירת וגם השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. בתקופת שירותו בצה"ל עברה משפחתו לתל-אביב. בינואר 1969 שוחרר חזי מהשירות הסדיר והחל לעבוד כמסגר. בעבודה יצא שמו כעובד מעולה, הנהנה מעבודתו ורואה בה מעשה אומנות. יחד עם זאת לא חדל לעסוק בתחביביו, בתחום האמנות ובענפי הספורט השונים. שנה עבד כמסגר עד שהחליט להיות נהג, ובזכות שירותו המצוין כנהג בחיל הים, התקבל לעבודה בקואופרטיב "דן" בתל-אביב. באותה שנה גם נשא לאישה את חברתו אהובה, והיה המאושר באדם כשנולדה בתו ורדה. הוא היה אב אוהב ובעל מסור, הרבה לסייר ברחבי הארץ עם משפחתו, ובעבודה היה אחד מהטובים שבחבורה. הייתה בו שמחה פנימית אמיתית, מקורית ושלמה. נוסעיו אהבו את הנהג הנאה והמזוקן בעל העיניים המחייכות, שמעולם לא איבד את שלוותו ושלט בכל מצב. במהלך שירותו במילואים הוצב חזי לחיל השריון ועבר קורס נהגי זחל"ם. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא חזי מן התפילה. הוא נשק לבתו הקטנה ולאשתו, שהייתה בחודשי הריונה האחרונים, ויצא "ליום-יומיים", להצטרף ליחידתו בדרום. בכל יום הצליח לטלפן הביתה, לשאול לשלום הוריו, לומר מלה טובה לורדה הקטנה ולעודד את אשתו. הוא השתתף בקרבות הקשים שקדמו לחציית התעלה ובחציית התעלה עצמה. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), יום כניסת הפסקת-האש לתוקפה, טילפן חזי הביתה כשרוחו טובה עליו. לאחר שש שעות, כשעסק בתיקון הזחל"ם שהתקלקל, נפגע בטיל ונהרג – חמש דקות בלבד לפני שעמדה הפסקת האש להיכנס לתוקפה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, שהקטנה בהן נולדה אחרי מותו, הורים אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב למשפחה האבלה כתב מפקדו: "החייל יחזקאל שלום נפל בעת מילוי תפקידו באזור הפריצה, בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא שירת ביחידת שריון ושימש כנהג זחל"מ בפלוגת הקשר. יחזקאל הצליח להחזיק את הזחל"מ במצב קרבי בכל ימי המלחמה ונפל בזמן טיפול טכני בכלי. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק, והננו משתתפים באבלכם". המשפחה תרמה ספר תורה להנצחת נשמתו; דברים לזכרו פורסמו בספר "לזכרם", שהוציא לאור קואופרטיב "דן" לזכר עובדיו, שנפלו במלחמה.  

דילוג לתוכן