שכנאי, אסף
בן מרים ואליהו, נולד ביום י"ד בטבת תרפ"ט (27.12.1928) בירושלים למשפחה בעלת הכרה חלוצית-לאומית-סוציאליסטית ובאווירה זו גדל. את ילדותו בילה בכפר יחזקאל. שם החל בלימודיו בבית-הספר וספג את אווירת חיי העמל בכפר. מילדותו אהב את העבודה ולא נמשך אחר הלימודים העיוניים. עם סיום לימודיו בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה יצא עם חבריו בתנועת "המחנות העולים" להכשרה מגויסת במעוז חיים. באותו זמן היה אביו בשליחות במחנות הפליטים ביוון ואחיו ואחותו שירתו בצבא הבריטי. אסף הבטיח לאביו לפני צאתו לשליחות שלא יעזוב את אמו עד אשר יחזור אחד מבני המשפחה, אך לא יכול לעמוד בכך וביקש במכתב מאביו כי יתיר לו לחזור בו מהבטחתו. לשמחתו קיבל בתשובה לכך את ברכת האב לדרך שבחר בה והיה גאה מאוד על כך. הוא נשלח לבית הערבה, ובשעת חיפוש נשק, על-ידי הבריטים, נעצר תוך היאבקות קשה עם העוצרים. עם חבריו מבית הערבה נעצר לתקופה ממושכת במחנה-המעצר בלטרון. אחרי שחרורו הצטרף להכשרת מעוז וסיים ביגור קורס מ"כים. עם תחילת מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, עבר לחטיבת הנגב כמפקד כיתה. יצא עם כיתתו לסיור מגבולות לכיוון נירים, ובדרכם טעו ונכנסו לכפר שועוט, שם ניסה המון ערבי לעכבם. אסף פקד על חבריו לסגת ונשאר עם שני חברים לחפות על הנסיגה, ונפל במילוי תפקיד זה ביום כ"ו בכסלו תש"ח (9.12.1947). הובא למנוחת- עולמים בחלקה האזרחית בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אסף הצטיין בגבורתו בפעולה זו, בה הציל בחייו חיי חברים רבים. שנה לאחר נפילתו נקרא על שמו המבצע לייצוב שליטתנו באזור שממזרח לרצועת עזה ובלימת ניסיונות המצרים להתקדם לעבר באר שבע – מבצע "אסף".
