שכטר, אורי
אורי, בן אלישבע ז"ל ויצחק. נולד ביום ח' בשבט תשי"ג (24.1.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי 'יהודה המכבי' ובבית-הספר התיכון-העירוני ד' בתל-אביב. אורי היה תלמיד חרוץ ומבריק. מורתו סיפרה עליו, שהיה צעיר רציני, חושב ומעמיק, בעל תשובות מבריקות ועבודות, שהיו מבוססות על ידע רב. מנעוריו היה חובב ספורט והצטיין בעיקר בכדורסל ובשחייה. כן אהב את הטבע ואת נוף הארץ, והרבה לטייל במרחביה, כשהוא מצויד בספרים, במפות ובמראי-מקום. בבית-הספר ניהל את מחלקת חובבי בעלי החיים, עסק בגננות והיה אספן נלהב של אבנים מסוגים שונים. הכל הכירוהו כצעיר יפה-תואר, תמיר, שקט וצנוע, עדין ורגיש ומוכן תמיד להושיט עזרה לזולת. לכל אדם היה חברותי ואמנם היו לו ידידים רבים. אורי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים בהצלחה קורסים שונים במקצועות הטנק, והשתלם בקורס מט"קים. אחרי-כן נשלח לקורס קצינים ולקורס קציני שריון ומשסיים הוצב ביחידת שריון כמדריך וכמפקד מחלקת טנקים. אורי היה חייל וקצין מצטיין, מסור ונאמן. תמיד הצטיין בכל התפקידים השונים שמילא. דרש הרבה מחניכיו-פקודיו אך הרבה לדרוש מעצמו. הוא הבין ללבם של חייליו וחניכיו, שבדרך כלל היו כמעט בני גילו, ולא פעם פקד על חיילים שהיו חבריו לספסל הלימודים. במלחמת יום הכיפורים לחם אורי כמפקד יחידת שריון בגזרת ראס סודאר. הוא יצא בשלום מכל קרבות המלחמה ואת החופשות לאחר תום הקרבות הקדיש לביקורים בבתי-החולים אצל חבריו הפצועים, ולביקורי תנחומים אצל המשפחות השכולות. ביום ו' בטבת תשל"ד (31.12.1973) נהרג אורי בתאונה ליד הקילומטר ה101- בכביש סואץ-קאהיר, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. השאיר אחריו אב. דברים על דמותו של אורי ראו אור בחוברת "פרחים עצובים" – יד לבוגרי בית-ספר תיכון-עירוני ד' בתל-אביב, וכן בחוברת "דרך האש", על קורות גדודו במלחמה.
