שכטמן, שמעון

בן שרה וזאב, נולד ביום כ"ד באייר תרפ"ב (22.4.1922) בפתח תקווה. שמעון למד בבית-ספר תיכון, הצטרף לקיבוץ הצופים בפרדס חנה, ועבר עם חבריו לקיבוץ בית הערבה בצפון ים-המלח. כשעזב את הקיבוץ עבד בענף המתכת. בשנות מלחמת-העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, בחיל-האוויר ובחיל-הים. היה בטוברוק בימי המצור הגרמני על העיר. היה בחור עליז ואמיץ-לב ודאג למצב רוח טוב בחברה. כשהשתחרר מהצבא עבד כנהג בחברת האשלג. נשאר נאמן ל"הגנה" והיה פעיל מאוד בפלמ"ח. במלחמת-העצמאות השתתף – על-פי רוב בתפקיד מפקד שיירות – בכל הקרבות להבטחת הדרכים בדרום והדרך לירושלים. שמעון נסע בשיירה שהותקפה ליד נבי-דניאל וחזר לכפר עציון. נפל בקרב ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) במנזר הרוסי שעל-יד הכפר מפגיעת פצצת מרגמה 3 אינץ' בבניין. ימים מספר לפני נפילתו שאל את חבריו: "אם אמות פעם – איך תגידו עלי? בוודאי ככה: אי, שמעון זה, בחור טוב היה", וסיים בהלצה מתוך רוח טובה. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם שאר חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.