שירזי, ברוך

בן יעקב ומרים. נולד ביום כ' בתמוז תש"ז (8.7.1947) בבצרה שבעיראק ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1950. ברוך סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "גאולה" ולמד שנה בבית הספר התיכון מקצועי "שבח" בתל אביב. הוא היה ספורטאי נלהב והצטיין במשחק הכדורגל. ברוך הצטרף לקבוצת הכדורגל של נוער "בית"ר" תל אביב והיה בין הבולטים בשחקני הקבוצה. ברוך התגייס לצה"ל באוגוסט 1966 והתנדב ליחידת חיל רגלים. לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים ואחרי כן קורס מש"קי מקלעים. הוא היה חייל ומפקד מעולה שמעולם לא התאונן על קשיים בביצוע משימה. ברוך היה דוגמה ומופת לחייליו והיה אהוב עליהם. כפי שציין אחד מהם: "ברוך לא היה רק מפקד. בראש ובראשונה היה חבר לחיילים. כל מי שהייתה לו בעיה, היה בטוח שברוך יטה לה אוזן קשבת. צחוק ועליזות היו תמיד על פניו, אף כי את תפקידיו מילא במלוא הרצינות". בסוף חודש אפריל 1969, נפצע סמל ברוך בהיתקלות במחבלים בגזרת בית שאן, כאשר הזחל"ם שפקד עליו נפגע מפצצת בזוקה. למרות פצעיו הקשים עזר ברוך לחבוש את הפצועים האחרים ורק אחר כך איבד את הכרתו. ביום ט"ז באייר תשכ"ט (4.5.1969), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב תנחומים ששלח שר הבטחון למשפחה השכולה כתב: "ברוך ז"ל היה חייל מצויין ומפקד מעולה. הוא היה אהוב על מפקדיו ועל פקודיו". מפקדו הישיר שהעריכו מאוד כתב: "ברוך שימש תמיד בתפקידי מפתח, תמיד עזר לפקודיו, עודד אותם והאיר את דרכם – – – נזכור את קור רוחו ואת שלוותו ואת רוחו השקטה – – – את פקודותיו חילק בשקט ובשלוה נפשית וכך אף התנהג אל פקודיו, שאהבו להסתופף בצילו וליהנות מאמרותיו ומדבריו — ". משפחתו הוציאה לאור חוברת זכרון לזכרו.