שיק, צבי

בן רחל ואשר-הנשל, נולד ביום א' בשבט תרפ"ו (16.1.1926) בעיר טיסופולגר, הונגריה. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי, ונשאר נאמן לחינוך זה כל ימיו. עם בוא הגרמנים להונגריה בשנת 1944 נותק מבית הוריו ועבר את מחנות-המוות. עם שחרור מחנה דאכאו 4 הוצא בנס מבין גופות המתים, הוכנס לבית-חולים וחזר לאיתנו. בתחילת שנת 1946 עלה ארצה באוניית-המעפילים "מכס נורדוי". במהירות הסתגל לחיי היישוב בארץ. כאן עבד בבניין, ובערבים היה עוסק בלימודים. בשעות הפנאי היה תומך בעולים החדשים, מלמדם עברית, מקרבם לבעיות הארץ והיה נכון תמיד לבוא לעזרת הזולת. בחודש מרס 1948 התגייס לפלמ"ח בטירת צבי. צורף לפלוגה הדתית שבחטיבת "יפתח" ועבר את כל קרבותיה, מהדיפת ההתקפה הסורית בקרב מלכיה ועד הירידה לצריפין והשתתפות בעשרת ימי הקרבות שבין ההפוגה הראשונה לשנייה בקרבות ענבה, אל-קובאב ודניאל, בהם הצטיין כמקלען. צבי נפל כ8- שעות לפני תחילת ההפוגה השנייה עם סיום סדרת קרבות "מבצע דני", בליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. צבי נפצע בכתפו, ולא יכול לעמוד בנסיגה המהירה ונפל בקרב, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.