שיקר, משה

בן שרה וישראל, נולד בשנת 1928 בתורכיה ולמד בבית-ספר יסודי ותיכון. את חינוכו הציוני קיבל במחתרת. הוריו רצו לעלות לארץ עוד לפני מלחמת-העולם השנייה, אך כיוון שלא קיבלו היתר יציאה החליט אביו לשלוח לארץ את שני בניו הגדולים, כחלוצים העוברים לפני המשפחה. ב-29.10.1943 עלו משה ואחיו לארץ במסגרת עליית-הנוער מתורכיה והתחנכו בכפר-הנוער הדתי. כתום שנתיים, אחרי סיום לימודיו, הצטרף משה לגרעין המושב תקומה אשר בנגב. היה תמיד עליז ושמח, אוהב שירה, וכל חבריו חיבבוהו. זמן-מה היה אחראי לביטחון בסביבה ואחר-כך עבר למשמר נע שחנה בניר עם. בתחילת מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת הנגב, השתתף בליווי שיירות בנגב, בסיורים לאורך קו-המים ובפריצת-הדרך. ימים מספר לפני נופלו, טס מעל כפר דרום והטיל אספקה לנצורים ומכתבים אחדים לאחיו, שהיה חבר הכפר, מהוריו בחוץ-לארץ. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) השתתף עם גדודו בהתקפה על המערך המצרי באשדוד. נוכח אש האויב הכבדה נאלץ הכוח לסגת ובקרב זה נפל. ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.