שיפר, צבי

בן רבקה ואברהם. נולד ביום כ"ז בטבת תרס"ח (1.1.1908) בווארשה שבפולין ובעודו נער עלה בשנת 1925 עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה התיישבה בבני ברק ועסקה בחקלאות. צבי השתייך לתנועת "הנוער העובד" ואחרי כן הצטרף לקואופרטיב "איחוד-רגב" ועבד כנהג. מנעוריו היה גם פעיל בארגון ה"הגנה". במלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חיל ההובלה. הוא שירת במצרים ובבירות ובשלהי אפריל 1943 יצא על סיפון האנייה "ארינפורה" ממצרים לכיוון מאלטה, כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לאירופה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) חג מעל שיירת האניות, שה"ארינפורה" היתה בראשה, מטוס סיור גרמני, המטוס הזעיק מטוסי הפצצה, ואלה הגיעו לעת ערב והפציצו את השיירה, כשהיא שטה מול חופי בנגאזי. אנייתו של צבי ספגה פגיעה ישירה וטבעה מיד. מאה וארבעים מאנשי פלוגה 462 ניספו באסון, צבי ביניהם. הניח אם, אח ואחות. זכרו של צבי הונצח ב"ספר ההתנדבות", ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו ובחוברת "לחייל". בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים מצבת זיכרון בצורת אנייה ולידה בריכת מים קטנה, שבקרקעיתה חקוקים שמות כל נעדרי הפלוגה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע