שיפר, ברנהרד

בן איטה ואליהו, נולד ביום כ"ד באייר תרע"ז (16.5.1917) בברלין, בירת גרמניה. השתייך לשכבה הצעירה של תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה, והיה חבר פעיל בה. סמוך לפרוץ מלחמת-העולם השנייה נשללה מברנהרד זכות הישיבה בגרמניה והוא נאלץ לעזוב את ארץ הולדתו ולעבור לחיות באנגליה. בארץ זו החל מיד בפעילות תנועתית אינטנסיבית אשר פסקה כשפרצה מלחמת-העולם השנייה והוא כ"גרמני" היה לא רצוי גם באנגליה, ועם פליטים גרמנים רבים נשלח למחנה שבויים בקנדה. בשלהי מלחמת-העולם חזר לאנגליה והצטרף ל"קיבוץ הכשרה" וכמובן מאליו החליט, ביולי 1945, לעלות לארץ-ישראל עם רעיתו ריטה ובנו בן השלוש. בבואו ארצה הצטרף לקיבוץ הזורע שבעמק-יזרעאל ותוך זמן לא רב הסתגל לחיי הקיבוץ. עוד בטרם למד היטב את השפה הוטל עליו להדריך בני נוער יוצאי הונגריה והוא מילא תפקיד זה ברצון ובהצלחה ובעיקר באהבה רבה. גרעין זה הוא שהקים ברבות הימים את קיבוץ גבעת עוז. ברנהרד היה בקי מאוד בתורת ההגנה העצמית ובעזרה ראשונה, ושימש יועץ למפקד האזור בנושאים אלה. ברנהרד עבד כאופה במאפיית משמר העמק, ועל אף המצב החמור בכבישי הארץ – יצא מדי יום לעבודתו עם חברו גבריאל לאי. ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948), כאשר עשו השניים דרכם הביתה בתום יום עבודה, התנפלו עליהם כתריסר ערבים. הם ניסו להתגונן ככל יכולתם ועל כך העיד אקדחם שנמצא ריק מתחמושת. ברנהרד וחברו נהרגו. הניח אישה, בן ובת. כעבור שנתיים נמצאו גופותיהם והם הובאו למנוחת-עולמים בבית-הקברות של קיבוצם – הזורע. זכרו של ברנהרד הונצח בספר 'יזכור' שהוציא הקיבוץ ומדברי החברים בו מצטיירת תמונה של אדם אוהב חיים, אוהב מוסיקה ואדם המהווה דוגמה טובה לכל אדם.