שיפטן, אלון

בן מרים ודן. נולד ביום י"ג בחשוון תשמ"א (23.10.1980) בתל-אביב. אח לרחלי. אלון גדל והתחנך בשכונת רמת אילן שבגבעת שמואל. בהיותו בן שלוש התגרשו הוריו ואביו נישא בשנית. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "רמת אילן" וסיים שם כיתה ד'. בהיותו בן אחת-עשרה נפטרה אמו, ומאז חי בגבעתיים עם אביו ואחיותיו הצעירות – אילה ואביטל. אלון עשה את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון על-שם קלעי בגבעתיים, שם למד במגמה הראלית. אלון התגייס לצה"ל בחודש יולי 1999 ושובץ בחיל האוויר. הוא עבר קורס חשבי יירוט בבסיס חיל האוויר בעובדה ובסיומו הוצב ביש"מ (יחידת שליטה מרכזית) קרב בתפקיד מש"ק בקרה אווירית. לאחר מכן עבר הכשרה נוספת בת שלושה חודשים והוסמך לשרת בתא בקר הגנה ביחידת השליטה האווירית. ליחידה מבצעית זו, הפועלת בכל שעות היממה, תפקיד מרכזי במשימת הליבה של חיל האוויר – הגנת שמי המדינה. אלון שירת ביחידה בהצטיינות והפגין מסירות רבה. במהלך שירותו הצבאי התמנה אלון לאחראי משמרת, תפקיד שדרש פיקוד על תא בקר הגנה ועל חיילי המשמרת המוצבים בו. בנוסף, פיקד על ארבעה חיילים חדשים שהגיעו ליחידה לצורך הכשרתם המבצעית. הוא לא הסתפק בתפקידיו המוגדרים ובעקבות בקשתו, התמנה גם לאחראי ביטחון שדה ביחידה. את כל משימותיו ביצע ברגישות רבה והפגין כישורים יוצאי דופן כמדריך וכמפקד. מפקדו של אלון מעיד כי לא היה חייל שגרתי: "אלון התגלה כחייל בוגר וסקרן, בעל חוש הומור ייחודי, מפותח ומעט ציני, אשר ביקש לרדת לעומקם של דברים תוך גילוי יוזמה ומקוריות". אלון מעולם לא נכנע לתכתיבים צבאיים רגילים; חדשות לבקרים היה מציע שיפורים במגוון תחומים רחב בכל הקשור בפעילותה המבצעית וההדרכתית של היחידה – החל בהזנקת מטוסים לפעילות מבצעית וכלה ברווחת החיילים המשרתים במקום. הוא בלט כאדם מעמיק גם מעבר לתחומים הצבאיים ודעותיו המקוריות נשמעו תדיר בנושאים מגוונים העומדים על סדר היום, לרבות דת, חברה ומדינה. אלון הרבה לטייל ברחבי הארץ, הכיר היטב את נופיה ונהג לחלוק את חוויותיו עם חבריו. הוא אהב את המרחבים הפתוחים ובמיוחד נקשר לנוף המדברי, בו אהב לטייל לבדו. המוות הכה בו בעת שטייל בארץ אותה כה אהב. אלון נפל בעת שירותו ביום כ"ט באדר תשס"א (23.3.2001) בתאונת דרכים שאירעה בצומת כ"ח שבצפון הארץ, בכביש ראש פינה – קריית שמונה. בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול. הותיר אב ושלוש אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. מפקדו כתב למשפחה: "כמפקד יחידתו של אלון בשמונה-עשר החודשים האחרונים, הייתי רוצה להביע בפניכם את תחושותיי העמוקות ביותר על האובדן והכאב נוכח מותו. הרשו לי לחלוק עמכם מעט ממורשתו של אלון, אשר הטביע חותם עמוק ובל יימחה ביחידה, בה אהב לשרת. … אלון התבלט כאדם רגיש וקשוב לצורכי חבריו החיילים. הוא היה מדריך ומחנך בעל סבלנות, אשר התברך ביכולת ללמד אחרים וכן ללמוד מן הסובבים אותו. לא בכדי רכש לעצמו חוג חברים נרחב, ביחידה ומחוצה לה. מערכת היחסים שנרקמה בין חיילי ומפקדי היחידה לבין אלון הייתה מיוחדת בשל היותו איש שיחה רחב אופקים, מעניין, מצחיק וחבר אמיתי. … תחושת הכאב והאובדן אין לה מרפא, אלון מילא תפקיד מרכזי בחיינו וזכרו ייחרט בלבנו לעד".