שימנסקי, שמואל

בן אסתר וזאב לייב-אריה, נולד ביום כ"ה באלול תרע"ט 20.9.1919)) בעיר אוזורקוב, פולין. למד בבית-ספר יסודי. לפרנסתו עבד כחייט. מילדותו חלם על עליה לארץ-ישראל, ולשם-כך הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". עלייתו נתעכבה בשל פרוץ מלחמת-העולם השנייה. שמואל שירת בצבא הפולני, עבר בשלום את ימי החורבן והנסיגות והשתתף במסע הניצחון, במערכת וארשה ולבסוף בכיבוש ברלין. בשל גבורתו זכה שמואל בכמה אותות-הצטיינות. משפחתו אבדה כולה בגיטו לודז' והוא האחד שרד מכל בני ביתו. בתום המלחמה התקשר עם חברי "השומר הצעיר" והצטרף לקיבוץ שהעפיל כולו באחת מאוניות-ההעפלה האחרונות אל חופי המולדת. שמואל הגיע ארצה בשנת 1948. הוא התגייס לצה"ל, הוצב בחטיבת "עציוני" ונשלח בעת מבצע "יקב" בדרום ירושלים, השתתף בקרבות נגד המצרים ובמהלך הקרבות הקשים, ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) נפל. גופתו נשארה במקום כשישה שבועות עד שגאלוה חבריו לנשק והביאוה לקבר ישראל בשייח'-באדר ב'. ביום י"ז בסיוון תשי"א 21.6.1951)) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.