שילוני, יהורם

בן יונה ואסתר. נולד ביום כ"ט בטבת תשי"ב (27.1.1952) בירושלים. הוא למד בבית הספר היסודי והעל-יסודי דתי "מעלה" והמשיך ללמוד לבחינות בגרות בבית ספר אקסטרני. הוא הצטיין בכושרו הגופני המעולה ובכוח הסבל שלו והשתתף בתחרויות ספורט שונות שנערכו בבתי הספר בהם למד. תעודות ההצטיינות הרבות שהוענקו לו מעטרות את קירות חדרו עד היום. בתקופת לימודיו בבית הספר היסודי היה חבר בתנועת הצופים, שבט "משואות", ובתקופת בית הספר העל-יסודי היה חבר במועדון "בית נחמיה", שהיו בו קורסים מיוחדים לסיור וניווט. יהורם הרבה לסייר ברחבי הארץ והגיע לבדו, או בלווית אחדים מחבריו, למקומות נידחים. הוא הצטיין בפעולות הגדנ"ע שנערכו בבית הספר והיה גאוות מדריכיו. הוא נהג להכין את שיעוריו במהירות ואת הזמן שנותר היה מקדיש לקריאת פובליציסטיקה, ספרות יפה, רומנים, ספרי הרפתקאות ואף שירה. הוא הרבה לכתוב ובמכתביו משתקפת נפש רגישה ודקת הבחנה, היודעת לתרגם את שפת המראות לשפת האותיות. על אף חיצוניותו הנוקשה והגברית היה יהורם בעל לב רך ורגיש, אהב ילדים והרבה לשחק ולהשתובב עמם. הוא היה אהוב על רעיו המרובים. היה לו פגם חמור בעינו והוא חשש כי עקב פגם זה עלול צה"ל שלא לקראו לשירות, או לשלחו לשירות ביחידה עורפית. לכן עשה מאמצים כדי להסתיר פגם זה ואכן הצליח. יהורם התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והתנדב לאחת היחידות המובחרות. הוא עבר את מסלול הלוחמים המפרך: טירונות, קורס מ"כים, קורס צניחה וסיים קורס מש"קי סיירים. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות ואף נפצע פעמיים. כהוקרה על פעולותיו הוענק לו אות השירות המבצעי. את מרבית שירותו עשה באזור הצפון. הצפון השגיא, הפראי, קסם לו והוא תכנן להשתקע, לאחר השחרור, במושב נוה-אטי"ב, שהוקם למרגלות החרמון, על ידי חיילים משוחררים מיחידתו – אלא שלא זכה. ביום כ"ד בטבת תשל"ב (10.1.1972), נפל רב"ט יהורם בקרב, בהתנגשות עם מחבלים בכפר חמאם בלבנון והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. במכתב התנחומים ששלח שר הביטחון למשפחה נאמר: "היה חייל מצטיין, לוחם אמיץ וחבר למופת. היה אהוב על כל מי שהכירו". מפקדו הישיר כתב למשפחה: "בנכם היה שם דבר ביחידה, מבחירי הלוחמים, ראשון המתנדבים והטוב בחברים. אהוב היה על כולנו, חבריו ומפקדיו". לזכרו הוקמה אנדרטה על מורדות החרמון בצומת "הטנק;" כן הונצח שמו בבית הספר "מעלה" בירושלים ובחוברת "זכר הנופלים" שהוציאה לאור תנועת הצופים.