שילוני, יגאל

יגאל, בן הינדה ואברהם, נולד בחיפה ביום ח' באב תרצ"ז (21.7.1937) וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוץ גניגר. יגאל היה חבר ב"הפועל" ובתנועת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. מגיל צעיר אהב ספורט, עסק בעיקר בריצות ארוכות והיה בין המשתתפים הקבועים במירוץ התבור ובמירוצים אחרים בצפון הארץ. על כל אלה זכה במדליות ובתעודות הצטיינות. שנות חייו הראשונות עברו עליו בעיר חיפה, אך כאשר היה בן תשע, עברה המשפחה לקיבוץ גניגר, שם גדל והתחנך. הוא אהב את הטבע, את עבודת האדמה, את מרחבי האזור ואת נופיו. בבית-הספר הצטיין בעיקר בלימודי החקלאות והכימיה, ואת שעות הפנאי נהג לבלות בדיר הכבשים או בשדות המרעה. מגיל צעיר עסק יגאל בכתיבה. את השעות שעשה במרעה עם הצאן תיאר במאות סיפורים ושירים שכתב בפנקסיו. הוא שאף לעשות את הכתיבה למקצועו ואמנם לימים נהיה עתונאי. את רשימותיו וכתבותיו פירסם בעתונים 'דבר' ו'דבר לילדים', בגלי צה"ל ובשידורי ישראל. יגאל היה איש חברה, אוהב חיים ועליז, בן נאמן להורים ורע מסור לחברים ולידידים. במרכזו של כל ערב הווי ומסיבה עמדו תמיד הפיליטונים והשירים שחיבר לכבוד הארוע. מטבעו היה הרפתקן, לא נרתע מסכנה, לא ידע פחד ואהב להסתכן. בילדותו נהג לאסוף נחשים ובתקופת מלחמת הקוממיות היה מסתכן בפרוקם ובפיצוצם של מטעני נפץ. יגאל גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1956 והתנדב לחיל הצנחנים. עד מהרה נודע שמו כסייר מעולה, שהכיר כל פינה בארץ. בשדה היה בעל חוש התמצאות נדיר ונחשב מפקד ומדריך למופת. באימונים, בתרגילים ובפעולות קרביות הצטיין כלוחם מעולה, בעל כושר סבילות ותושייה רבה. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר חזר יגאל למשק, וריכז את פעולות התרבות. הוא נשלח לשנת הדרכה בתנועת הנוער העובד בחיפה ותקופה מסוימת עשה בקיבוץ האון, שם הגשים את אשר לדעתו חייב כל צעיר להגשים – לעבוד ולחיות זמן-מה במשק צעיר. מסיבות שונות החליט יגאל לעזוב את גניגר, ומאז התגורר עם משפחתו במקומות שונים בארץ ועסק בעבודות שונות. בכל מלאכה שעשה השקיע את מיטב מרצו, שקדנותו וכישרונותיו. הוא היה מדריך, שימש מזכיר איגוד שופטי הכדורסל בישראל והצליח מאוד בעבודתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים לא גויס בגלל נכותו החלקית. אולם הוא לא נח ולא שקט, ניסה לצאת לחזית כעתונאי ובסופו של דבר הצליח להגיע לחזית הדרום ולהצטרף ליחידתו – סיירת הצנחנים. הוא התנדב לשרת ביחידה כסייר וכמש"ק מרגמות ולחם עם חבריו, ותיקי היחידה. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) השתתף יגאל בקרב הדמים על צומת "טרטור-לכסיקון", שמטרתו הייתה לאבטח את אזור ראש-הגשר על תעלת סואץ. על יחידתו של יגאל הוטל לטהר את הציר ולפרוץ את הצומת. אש כבדה נפתחה על היחידה ורבים מהזחל"מים נפגעו. בקרב זה נפגע ונהרג יגאל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגניגר, השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. בחוברת שהוצאה לאור על-ידי קיבוץ גניגר, לזכר שלושה מחברי המשק שנפלו במלחמה, הוקדש פרק לדמותו של יגאל ובו כמה שירים, רשימות וכתבות מפרי עטו.