fbpx
שילוני, גדי

שילוני, גדי


בן יהודית וקרול. נולד ביום י"א בטבת תשל"ד (5.1.1974) בירושלים. גדי נולד להוריו והיה להם בן יחיד, לאחר שניסו מספר שנים להביא ילד לעולם. עם הגיעו לעולם, הסב להוריו אושר רב במזגו הנוח ובחייכנותו. יהודית, אמו של גדי, מספרת, שהיה תינוק גדול, נעים היה להחזיקו ונוח היה להאכילו ולהשקותו. למרות היותו בן יחיד לא היה גדי ילד מפונק, הוא אהב חברת אחרים ושמח ללכת לגן ומאוחר יותר לבית-הספר היסודי "מצדה", שם הרגיש עצמו כבר "גדול" ובוגר. כשלמד בבית-הספר היסודי ואחר כך בחטיבת הביניים "דנמרק", אהב גדי לשחק בכדורסל, וכאשר המשיך את לימודיו התיכוניים ב"דנמרק" במגמת אלקטרוניקה, פיתח לעצמו כתחביב את ספורט הרמת המשקולות. הוא השקיע באימונים וקצר תוצאות כאשר זכה בתחרויות שונות בתחום זה. אך תחביבו העיקרי של גדי, בו הקפיד להתמקצע, היה המחשב. במשך כל שנות התיכון, ומאוחר יותר במהלך שירותו הצבאי, עסק גדי במחשב הביתי שלו והקפיד כל הזמן לשכלל את אפשרויות השימוש בו. גם מוריו ציינו את כשרונו בתחום זה ואת יכולותיו הגבוהות. גדי המשיך את לימודיו במגמת האלקטרוניקה עד כיתה י"ג במסגרת העתודה הטכנולוגית. גדי אהב לעזור לסובבים אותו והציע את עזרתו בכל עת. אמו של גדי מספרת, שגדי לא מש ממיטתה לאחר שעברה ניתוח וגם את הרגילה שלו מהצבא ניצל כדי לסעוד אותה ולעזור לה. במאי 1993 התגייס גדי לחיל הקשר כבוגר עתודה. את כל משך שירותו עשה במסגרת הגדוד והיה מקובל ואהוד על חבריו. מפקדו של גדי מספר על מסירותו הרבה לתפקידו. כל בוקר הגיע גדי בשעה מוקדמת, לפני רוב החיילים האחרים, והתחיל בביצוע המטלות שציפו לו. בחודשים האחרונים החליף גדי את מפקדו, שיצא ללימודים, ועשה זאת מתוך אחריות גדולה ותשומת לב רבה. מפקדיו של גדי ניסו לשכנעו שיחתום לשירות קבע, אך לאחר התלבטות החליט להשתחרר, והתחיל ללמוד את התחום שכה אהב – מחשבים. ביום ה' באדר תשנ"ו (25.2.1996) נפל גדי בעת מילוי תפקידו, כאשר התפוצץ מטען תופת באוטובוס של קו 18 באיזור התחנה המרכזית בירושלים. עמו נהרגו עוד שמונה חיילים ושמונה עשרה אזרחים. בן עשרים ושתיים היה גדי בנופלו. הוא הלך לעולמו כשבועיים לפני שאמור היה לצאת לחופשת שחרור, ונטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. גדי השאיר אחריו הורים, ותוכניות רבות שחלם להגשים מיד עם שחרורו. הוריו מוסיפים, "במותם ציוו לנו את החיים".

דילוג לתוכן