שיינקמן, יוסף (יוסקה)

בן בת-שבע (אנה) ואליהו, נולד ביום ג' בחשוון תר"ץ (27.10.1919) בריגה, בירת לטביה. ב-1.5.1921 עלה עם הוריו ארצה. שנות ילדותו עברו עליו בתל-אביב, בה סיים בית-ספר יסודי ונרתם בעול העבודה. לאחר שנות עבודה בטפסנות הצטרף כחבר לקואופרטיב התחבורה "שלב". כחבר ה"הגנה" השתתף במאורעות תרצ"ו בהגנת בן שמן, וחזר לעבודתו האזרחית. בשנת 1940 התנדב לצבא הבריטי והוצב בפלוגת-ההובלה הארצישראלית בסוריה ואף זכה להיות בין ראשוני החודרים לדמשק. באותה תקופה עסק גם בהעברת נשק ועולים בגבול הצפון. במלחמת-העצמאות עבד כנהג בשיירות שהובילו מזון לבן שמן ובכביש תל-אביב-ירושלים, ולא אחת נפגעה מכוניתו בשער הגיא. מירושלים יצא עם השיירה האחרונה לגוש עציון. בדרכה חזרה נתקלה השיירה במחסום ליד אל-חדר ולא הצליחה לעבור. חלקה האחורי חזר לגוש עציון והאחרים התבצרו בבית אבן ליד נבי-דניאל. יוסף השתתף בקרב עד שנפגע בצרור כדורים בחוט השדרה בנסותו להחליף חבר פצוע ליד מקלע. הועבר לבית-החולים בהר-הצופים ושם מת מפצעיו לאחר שלושה חודשים ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). נקבר בגן בית-החולים. ביום י"א בשבט תשי"א (18.1.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.