שיינהורן, ראובן (רודי)

בן פסיה-בריינה ואברהם, נולד בשנת 1925 בגרמניה. התחנך באנגליה ועם תום מלחמת-העולם השנייה עבר עם עוד שני חברים לצרפת והצטרף למחנה-אימונים של ה"הגנה", כשהוא מתחפש לחייל ותיק, אם כי לא התנסה עדיין בשימוש בנשק ועלה יחד איתם לארץ, במחצית הראשונה של שנת תש"ח, כאחד המתנדבים מחוץ-לארץ למלחמת-העצמאות. בארץ לא היה לו מכר ומודע מלבד חבריו לאימונים ולעלייה. שלושת החברים שירתו בחטיבת "גבעתי", עברו יחד קרבות בדרום ונפלו יחד. יחידתו נאחזה בגבעה 69 שממזרח לכביש החוף כדי לחסום את תנועת המצרים בו. הגבעה נתפסה ב-8 ביוני 1948 והכוח החל להתבצר בה. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) הנחיתו המצרים הפגזה כבדה על המשלט ולאחר-מכן הסתערו עליו כוחות חיל-רגלים בסיוע שריוניות. אש האויב גרמה לנפגעים, להתמוטטות העמדות ולפגיעה בכלי הנשק. בלחץ האויב נסוג הכוח מהמשלט, ובנסיגה בשטח פתוח נפגעו לוחמים נוספים. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). כמו אחרים מחללי הקרב הזה נחשב גם הוא זמן רב נעדר עד שהובא ביום י"ח באלול תש"י (31.8.1950) למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.