שיין, אברהם

בן רחל-לאה ומרדכי, נולד בשנת 1920 בעיר דז'אלושין, פולין. למד בבית-ספר יסודי והשתייך לתנועת-נוער דתית ציונית. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נותק ממשפחתו ועבר גיטאות ומחנות- ריכוז. בתום המלחמה חיפש את בני ביתו – אך לא מצאם. הוא הגיע לקיבוץ פועלי אגודת-ישראל ויחד עם חבריו עלה לארץ באוניית-הפליטים "לה-ספציה" בשנת 1946. בארץ הצטרף תחילה לאחד המשקים החקלאיים של תנועתו ולאחר זמן קצר עזב אותו ועבד במקצועו, סנדלרות, בתל-אביב. בראשית מלחמת-העצמאות התגייס לחטיבת הנגב של הפלמ"ח ועבר עמה את קרבות הנגב הנצור. היה בכוח שהחזיק במשלטי חוליקאת בעת ההפוגה הראשונה. המצרים הפתיעו ותקפו את המשלט יממה לפני תום ההפוגה ומגיניו נאלצו לסגת. בקרב זה נפל, ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948). ביום א' בתמוז תשי"א (5.7.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.