שיימן, יעקב (קובי)

בן שושנה ואבא. נולד ביום י"ז בטבת תשכ"ח (18.1.1968) ברמלה, בן בכור במשפחה בת שלושה ילדים. יעקב למד בבית-הספר היסודי 'בארי' בראשון לציון ובגימנסיה הריאלית, במגמת מחשבים. ליעקב נקבע פרופיל רפואי שאינו קרבי, אך הוא היה נחוש בדעתו להיות חייל קרבי, עירער על סיכומי הוועדה הרפואית ואכן הצליח. בתחילת חודש פברואר 1987 גויס יעקב לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב בחיל הרגלים בחטיבת גבעתי. הוא יצא לטירונות, השלים מסלול לוחמים קרביים של החטיבה ויצא לקורס מ"כים-חי"ר. בסיום הקורס קיבל דרגת רב"ט וחזר לגדוד, לסגל הפיקוד. בהמשך שירותו הועלה לדרגת סמל ולאחר-מכן סמל-ראשון, ושימש בתפקיד הרס"פ. בחודש פברואר 1990 שוחרר יעקב משירות החובה בצה"ל. בתעודת השחרור כתב מפקדו: "בעל כושר תושיה, יכולת חשיבה, שקט, יוזם, בעל כושר ארגון וניהול. יסודי, חברותי, מהווה דוגמה אישית לכולם". יעקב למד במכינה אקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכשנפל היה סטודנט שנה שנייה במגמה הזואולוגית באוניברסיטת בר אילן. בשלהי חודש אפריל 1992 נקרא יעקב לשירות מלואים פעיל ויצא עם יחידתו לפעילויות מבצעיות בגדה המערבית. ביום א' באייר תשנ"ב (4.5.1992) נפל בקרב בנפת ג'נין. יעקב נפגע אנושות בתאונה מבצעית. המאמצים להצילו היו לשוא. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים, אחות – אסתר, ואח – ישראל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "כבר מרגעיו הראשונים ביחידתנו, התבלט קובי כאדם וכלוחם. ברצונו העז לתרום, לעזור לזולת, לבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. ראשון לכל משימה, מתנדב לכל אירוע. תכונות שעד מהרה העמידוהו כאחד מעמודי התווך של הפלוגה…" בני המשפחה הנציחו שמו בספר שהוציאו לזכרו.