שיטרית, יצחק

יצחק (איציק), בנם בכורם של מסעודה ויחיאל, נולד ביום י"ג באדר תשט"ו (7.3.1955) בארפוד שבמרוקו. בשנת תשכ"ב (1962) עלתה המשפחה ארצה וקבעה את מושבה בבאר-שבע. יצחק סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "יוסף קארו" שבעיר, והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" במגמה של מסגרות מכנית. איציק היה בן נאמן להוריו ואח אוהב ומגן לאחיו ולאחיותיו שנולדואחריו. כל מקורביו וידידיו אהבוהו על עליזותו הרבה, נימוסיו הנאים וטוב לבו. בזכות סגולות אלה רכש לו ידידים רבים והיה מבלה אתם לעתים קרובות. לפני גיוסו עבד במקצועו – מסגרות מכנית – ותמך במשפחתו. יצחק גויס לצה"ל בראשית ינואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הועבר לבית-הספר לשריון, לקורס לוחמי חרמ"ש. קשיי השירות לא העכירו את רוחו וגם בתנאים לא-נוחים לא נפלה רוחו. בימים האחרונים של הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים. בבוקר יום השבת, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) עוד עמד יצחק בתפילה עם חבריו בבית-הכנסת ובשעות אחה"צ כבר יצא עם אנשי יחידתו לעצור בגופם את האויב, שחצה את תעלת סואץ. באותו יום, כאשר יצאה יחידתו לטהר את אזור קנטרה מכוחות האויב, נתקלו במארב מצרי. רכבו של יצחק נפגע בפצצת נ"ט של המצרים והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "יצחק היה חייל מסור וחבר מצוין. היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק". ומפקדו כתב: "בעת הקרבות גילה יצחק אומץ לב ודבקות במטרה. מותו הוא אבדה גדולה ליחידתנו". להנצחת שמו תרמה המשפחה ספר תורה לבית-כנסת בבאר-שבע.