שיבר, בוריס

בן גולדה ופליקס. בוריס נולד בעיר צ'רנוביץ בברית המועצות דאז בכ"א בתמוז תשכ"ח (17.7.1968). ב-21.11.1971, כשהיה בן שלוש, עלה ארצה עם הוריו, עם אחיו בן החמש-עשרה ועם סבו וסבתו. בשנת 1972 סיימו בני המשפחה ללמוד באולפן ועברו להתגורר בחולון. אביו של בוריס התחיל לעבוד ואמו התחילה ללמוד במכון להכשרת עובדים סוציאליים בתל אביב. שני הילדים נקלטו בבית הספר ובמעון, והסבא והסבתא עזרו בטיפול בילדים. בוריס היה ילד בריא וערני, קצת שובב וחברותי, ונקלט היטב במעון. משפחתו מספרת שהילדים במעון ובחצר הבית אהבו לשחק עם בוריס, תמיד היו לו חברים רבים שאהבו להיות במחיצתו. בוריס היה ילד שמח. בגיל שש התקבל בוריס לבית הספר "שער האריות" בחולון והיה תלמיד מן השורה. עם סיום בית הספר היסודי הוא התקבל לבית הספר הימי במכמורת – היה זה חלומו ורצונו. בסיום כיתה י"א עזב בוריס את בית הספר והחליט שבגרות הוא יעשה לאחר השירות הצבאי. בוריס התגייס לצבא והיה חייל ממושמע, גאה בשירותו הצבאי. כשסיים את שירותו הצבאי, התגייס בוריס למשטרה ב-1985. הוא עבר קורס שוטרים והתחיל את שירותו כשוטר במשטרת חולון. במשטרה זכה בוריס ליחס של הערכה וכבוד. היו לו חברים טובים, במשטרה וגם מחוצה לה. בוריס התחתן עם אביבה, בחורה בת גילו. הזוג התגורר בחולון ונולדו להם שני ילדים. הוא היה בעל ואבא דואג ומסור למשפחתו. אהב טיולים והצגות, וחגג בשמחה את חגי ישראל. היה נעים להיות במחיצתו. בוריס היה בן מסור, ולו קשר חם עם הוריו. הוא דאג להם, התעניין בחייהם ועזר להם. בוריס אהב לעזור לאזרחים במצוקות שונות. הוא נהג לומר שזהו תפקידו. למרות שנפטר בגיל צעיר, הספיק לעשות רבות למען אנשים. רב-סמל בוריס נפל בעת שירותו בכ' בכסלו תשנ"ו (13.12.1995). בן עשרים ושבע היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים ואח. כתבו בני משפחתו של בוריס: "לצערנו בוריס נלקח מאתנו בטרם עת, אחרי מחלה קשה, והשאיר אותנו עם לב שבור, ורק תמונות וזיכרונות נשארו לנו".