שטרנהיים, מיכאל
בן דבורה ויהושע. נולד ביום כ' באדר א' תרס"ה (25.2.1905) בעיירה לאנצוט שבגאליציה. הוריו היו ממכובדי הקהילה היהודית המקומית, אמידים ומשכילים. ב-1914 נפטר אבי המשפחה ואמם של מיכאל וארבעת אחיו עמלה לגדל את ילדיה ולחנכם בהתאם למסורת המשפחה. טובי המורים באזור נשכרו להקנות דעת לילדים ולהנחיל להם חינוך יהודי תורני. כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה היה מיכאל עד להחזרת החופש המדיני לעם הפולני ועם זאת לפרעות שעשו הפולנים המשחררים ביהודי העיירה. גם הגיעו ליהודי פולין הידיעות על הטבח ביהודי אוקראינה מידיהם של חיילי פטלורה. כל זה הסעיר את מיכאל הנער ושינה את כיוון חייו. הוא התחיל ללמוד עברית ואת מקצוע המסגרות והתכונן לעלות לארץ-ישראל. כשנוסד בעיר מגוריו סניף של תנועת "החלוץ" מיהר להצטרף אליו ויצא להכשרה חלוצית בסוקולוב. בשנת 1922 עלה לארץ-ישראל וכרוב החלוצים מאותו זמן נדד הרבה ברחבי הארץ ועסק בעבודות שונות, כמו בניין וסלילת כבישים. גם הרבה לטייל ואף חצה את הגבולות וסייר בעבר הירדן, בסוריה ובמצרים. ב-1926 הצטרף למשטרה ושירת שנים אחדות כשוטר יהודי יחיד בעיירה ערבית בית-שאן. מכוח תפקידיו הרבה לעזור לישובים היהודיים שבאזור בגילוי מעשיה גניבה, שוד ורצח מידי הערבים הכפריים והבדואים בעמק בית-שאן. בהמשך דרכו שירת ב"חיל הספר של עבר הירדן" שהיה רובו ככולו ערבי ואף שהחיילים הערבים התנכלו לו וראו לסבכו במשפטים ובמאסרים עמד מולם בכבוד ובאומץ. לימים עזב את חיל הספר והצטרף לפלוגת "השדה" בראשון לציון, עבד בפרדסים ובשאר ענפי-חקלאות ואחר-כך עבר לכפר מל"ל והיה לשומר במושב ובסביבתו. שם גם נשא אישה. בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התגייס לגדוד נוטרי הרכבת ושירת בעמדות שונות שהוקמו לצורך הגנת המסילה. בדצמבר 1942 בעיצומה של במלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי הוצב לחיל התובלה ושירת בפלוגת 462 שעשתה אז במצרים. בסוף אפריל 1943 יצאה שיירת אניות של בעלות הברית דרך מלטה לסיציליה כדי להשתתף במבצע הפלישה לאירופה. באחת האניות, ה"ארינפורה", היו גם אנשי פלוגתו של מיכאל. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) חג מעל האניות מטוס סיור גרמני שהזעיק מייד מטוסי הפצצה. אלה הגיעו למקום בשעות הערב והפציצו את שיירת האוניות. ה"ארינפורה" נפגעה וטבעה מייד ומאה וארבעים מחיילי הפלוגה, בהם גם מיכאל, נספו באסון. בירושלים הוקמה בבית העלמין הצבאי שעל הר הרצל אנדרטה בדמות אנייה לזכר הנספים ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות כל חללי האסון.