שטרן, פרנץ

בן הוגו. נולד ביום ג' בכסלו תרס"ז (20.10.1906) בעיר ביאלפלד שבגרמניה. אביו היה איש-עסקים אמיד, בעליו של מפעל טקסטיל. פרנץ למד משפטים והתעתד להיות עורך-דין. לאחר עליית הנאצים לשלטון החליט פרנץ, שכבר היה אז נשוי ואב לבן, לעזוב את גרמניה ובדצמבר 1934 עלה לארץ-ישראל. הוא התיישב בתל-אביב, רכש פרדס בצמוד לקיבוץ גבעת-ברנר, שם התגוררו קרובי משפחתו, ופרדס זה היה מקום עבודה לחברי המשק. בתל-אביב הקים פרנץ בית-חרושת לתמרוקים בשם "אסתר", אבל מחמת קשיים כלכליים שנקלע אליהם, נאלץ למכור את המפעל וגם את הפרדס והחל לעבוד כפועל שכיר ביקב של ראשון לציון. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנה פרנץ עם ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי וכחייל בפלוגת הובלה שירת תחילה בצריפין ובהר כנען ואחר-כך הועבר ליוון ושם נפל בשבי האויב והועבר למכלאת-שבועיים בקאלאמאטה. לאחר שלושה ימי שבי, בתאריך משוער ד' באייר תש"א (01.05.1941), נורה ונהרג בידי חייל גרמני שירה לעבר התקהלות שבויים ליד מיכלית מים. בן 34 היה בנפלו. הוא נקבר כעבור שלושה ימים במקום שלא נודע עד היום. הניח אישה, שני בנים ואח. שמו חרוט במצבה לזכר החייל האלמוני שהוצבה בבית-הקברות צבאי בריטי בפיריאוס שביוון, עם אלפיים ומאתיים שמות נוספים של חיילים שמקום קבורתם לא נודע.