fbpx
שטרן, ישראל (“ג’ורי”, “ישי”)

שטרן, ישראל (“ג’ורי”, “ישי”)


בן יחיד להוריו יהודה וצפורה. נולד לאחר גמר מלחמת-העולם השנייה. במלחמה זו שכלו הוריו את שני אחיו שהושמדו על-ידי הנאצים ואמו שמאנה להינחם על אבדן בניה ועם היוולד ישראל מצאה עידוד ורצון-חיים. ישראל נולד ביום ל' באב תש"ז (16.8.1947) בטאותאו אשר ברומניה. בואו לעולם הביא עמו את הפיצוי לכל הסבל הנפשי שידעו הוריו קודם-לכן. ישראל גדל כילד בריא וגאה ונסך מאורו על כל באי-הבית. בשנת 1950 עלה עם הוריו לארץ. בבתי הספר שבהם למד, בחברה שבה שהה ובבית- הוריו רכש ערכים נעלים. בהגיעו לגיל-הלימודים החל לומד בבית-הספר על-שם משה הס בחולון ולאחר שסיים את לימודיו בו המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני החדש שבמקום. השתייך לתנועת "הצופים" וכן היה בגדנ"ע. הוא היה קלעי חובב ופעיל מאד בענף זה. כן זכה במקום שני בתחרות קליעה לבתי-ספר תיכוניים. ישראל חיבב ריצה וכדורסל ובהם הצטיין. הוא אף אהב את הטבע ולא פעם אסף לביתו בעלי-חיים שונים וגידלם. בנובמבר 1965 גויס לצה"ל ולאחר הטירונות וקורס-ההכנה למפקדי-כיתות נשלח לקורס. בזמן היותו בקורס קיבל כמה ימי חופש בשל עקירת צפורן מרגלו אך לאחר כמה שעות חופשה החליט כי מקומו בבסיס אף כפצוע. משם עבר לתקופת-הדרכה קצרה ולאחר-מכן לקורס קציני חיל-רגלים ולמרות נקע ברגלו המשיך בכל אימוני-השדה. לאחר שסיים את קורס-הקצינים בדרגת סגן-משנה נשלח לבסיס-הדרכה שם שימש עד פתיחת פעולות-האיבה שבעקבותיהן הועבר לירושלים כמפקד על מחלקת-עתודה אקדמית. עוד הוא משרת בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים ובקרב שנערך בארמון הנציב בירושלים נפל; זה היה ביום הראשון לקרבות-המלחמה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקד-יחידתו כתב להוריו במכתב-התנחומים כי "כמפקד-מחלקה היה ישראל ראשון המסתערים שהוביל את מחלקתו תוך הפגזות קשות לכיבוש היעד, כשהוא נותן לפקודיו דוגמא אישית למופת. אנו יודעים כי מסירותו של ישראל ודביקותו במטרה לא נוצרו ביום אחד, כי תוצאה היא מהחינוך שקיבל בבית ומההכשרה של צה"ל שהיקנה לו בזמן שירותו הקצר". אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן לאות הוקרה לשירותו. הספרייה אשר בבית-הספר על-שם הס בחולון ושבחלקה נרכשה בתרומת ההורים נקראת על שמו. בבית-הספר התיכון העירוני החדש שבמקום מוענק מדי שנה מגן על שמו לתלמיד המצטיין בחינוך גופני. רשימה לזכרו הובאה ב"מידות", עתונו של אותו בית-הספר.

דילוג לתוכן