שטרן, יואל

בן ארנה וגרשון, נולד ביום א' בטבת תרפ"א (12.12.1920) בעיר קידריך, בחבל הריינוס, גרמניה. שם סיים בית-ספר יסודי ו5- כיתות של בית-ספר תיכון וב-2.3.1939 עלה לארץ לסיים את לימודיו בירושלים בסמינריון למורים שבבית הכרם. מאביו הסופר ירש את כשרון הביטוי והעלה את הגיגיו על הכתב, בעברית ובגרמנית. היתה בו נטייה בולטת לדעת ולהבין לנפש הזולת, על-כן ראה את ייעודו בחיים בטיפול בילדים מקופחי-גורל והחל לעבוד במועדון לילדים קשי-חינוך. כמו-כן עסק בהוראה במכון אפשטיין בירושלים. כשנתיים שירת בפלמ"ח, בכפר גלעדי ובדפנה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות גויס ושירת ביחידת מודיעין באזור ירושלים. ביום 26.2.1948 בא לבקר, תוך כדי שירות, בבית הוריו שעל-יד הקונסוליה האיטלקית. השומרים הבריטיים שבבניין זה פתחו באש על עוברים- ושבים ואחד הנפגעים קרא לעזרה. יואל קפץ החוצה והציל את הפצוע, אך הוא עצמו נפגע מכדורי החיילים ומת מפצעיו ביום י"ז באדר א' תש"ח (27.2.1948). נקבר בסנהדריה. אחרי מותו נמצאו בעזבונו השירים שכתב והם כונסו בחוברת שיצאה לזכרו. כן נמצא בעזבונו מעין רומן אוטוביוגרפי. ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.