שטרית, שלום

בן חנה וסימון, נולד ביום י' בניסן תשי"ז (11.4.1957) במרוקו. הוא התחיל את לימודיו בבית-ספר יסודי בארץ הולדתו, סיים חמש כיתות, ובמרס 1968, בהיותו בן 11, עלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה בנהריה, שם המשיך את לימודיו בבית-הספר "וייצמן". הוא השלים את חטיבת הביניים והמשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי "עמל", במגמת אלקטרוניקה. ביולי 1975 התגייס שלום לצה"ל ושירת בחיל-הקשר. הוא עבר שורה של קורסים מקצועיים, התקדם בתפקידיו ובאוקטובר 1976 הועלה לדרגת רב"ט. כעבור חודשים אחדים הועלה לדרגת סמל. לפני שחרורו מן השירות הסדיר הוענקה לו דרגת סמ"ר. הוא התנדב לשרת שלושה חודשים נוספים בצבא הקבע. עם שחרורו מצה"ל התחיל שלום לעבוד כפקיד בנהריה. הוא עמד לשאת אשה והתכונן ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ביום 1.12.1981 נקרא שלום לשירות מילואים לאימוני נשק. בעת נסיעתו משטח האימונים ביום ז' בכסלו תשמ"ב (3.12.1981) נפלט כדור מרובהו והוא נהרג. בן 24 היה בנופלו. שלום הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים ושישה אחים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל ראשון שלום שטרית מצא מותו כתוצאה מתאונת נשק בעת אימון. הוא היה אהוד על חבריו, היה חבר נאמן".