שטרית, יוסף (יוסי)

בן מסעודה ומשה. נולד ביום כ"ט בכסלו תש"ז (22.12.1946) במרוקו. יוסי החל את לימודיו היסודיים בארץ הולדתו. לאחר עליית המשפחה לארץ בשנת 1955, המשיך יוסי את לימודיו בחצור, בבית-הספר החקלאי בנהלל ובחברת הנוער של קיבוץ גבעת חיים איחוד. יוסי גויס לצה"ל בתחילת חודש פברואר 1964, ובתחילת חודש מאי 1966 הצטרף לשורות צבא הקבע. את כל שנות שירותו עשה במערך הלוגיסטי בחיל התחזוקה. בין התפקידים שמילא לאורך שירותו – קצין אפסנאות, עוזר-קצין תחזוקה וקצין תחזוקה במרכז הימ"חים. במסגרת הכשרתו הצבאית סיים יוסי בהצטיינות קורס קציני תחזוקה וקורסים מקצועיים נוספים, ועד לקורס מפקדי גדודים. את כל תפקידיו ביצע במערך השדה הקדמי של פיקוד צפון, בתפקידים קשים וחשובים כמפקד פלוגה בגדוד סדיר, קצין תחזוקה חטיבתי בחטיבה סדירה ועוזר באוגדה סדירה ובפיקוד. יוסי היה בעל מוסר עבודה גבוה ביותר, "איש יקר" כינוהו בפיקוד צפון. יוסי קיבל פרס קצין תחזוקה ראשי על מפעל חיים בתחום ארגון מחסני החירום, וכן פרס ראש אגף אפסנאות. הוא קיבל אותות על השתתפותו במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ושלום הגליל. בשנת 1983, כאשר מונה יוסי לעוזר-קצין תחזוקה פיקודי לימ"חים בפיקוד צפון, כתב לו מפקדו במכתב הערכה: "ראיתי בך עוזר נאמן ומסור היודע ליישם היטב את הנחיות מפקדו ולהביאם עד לאחרון המפקדים והחיילים. ניחנת בכושר הבעה יוצא מגדר הרגיל והודות לך ידע האגף 'להרביץ' תורה ביחידות הפיקוד. יצא לך לשרת תחת פיקודי גם במלחמת של"ג, בה נטלת חלק נכבד בארגון החמ"ל ולא חסכת ימים ולילות בדאגתך ללוחמים בשטח. על כל אלה אני מוצא חובה נעימה להודות לך באופן אישי ואני משוכנע שעוד צפון לך עתיד בהמשך". יוסי הועלה לדרגת סגן-אלוף ביום העצמאות 1984, כהערכה על תפקידו בארגון הימ"חים של פיקוד צפון לאחר מלחמת שלום הגליל. אלוף-משנה דן נדיב, קצין התחזוקה של פיקוד צפון, כתב ליוסי במכתב הערכה לאחר השתלמות הח"י הצה"לית בשנת 1991: "שוב הוכחת בחריצות, מיומנות והתמדה, שקורצת מחומר מיוחד. הנך תבנית מנוף הימ"חים הארגון והכוננות של פיקוד צפון". בהערכה תקופתית בשנת 1992 כתב עליו מפקדו: "קצין ותיק בעל שיעור קומה, מקצועי, מקרין מנסיונו, מקדם נושאים רבים בפיקוד, נכס שלא ניתן לוותר עליו. אחראי, מסור, ישר, בעל כושר עבודה והספק גבוהים מאוד". בפברואר 1968 נישא יוסי לאסתר ונולדו להם שלושה ילדים – עדית, גלי ומשה. ביום ח' בכסלו תשנ"ד (21.11.1993) נפטר יוסי בבית החולים רמב"ם ממחלה קשה. בן ארבעים ושבע היה במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי "מחנה דוד" בחוף הכרמל בחיפה. הותיר אחריו אשה, שתי בנות ובן, אם, שלושה אחים – יחיא, אהוד ומימון, ושלוש אחיות – חנה, שמחה וציפורה. אמו ואחיו אהוד נפטרו לאחר מותו. המשפחה קיבלה תעודת הוקרה וכבוד חתומה על ידי ראש אגף כוח אדם. אלוף-משנה איציק אלימלך, קצין תחזוקה של פיקוד צפון, כתב במכתב הניחומים למשפחה: "יוסי היה קצין למופת והיווה דוגמה במשך שנים רבות לקצונת פיקוד הצפון וחיל התחזוקה. פועלו הרב, השקעתו ודבקותו במשימות, הותירו חותמם בכל יחידה בפיקוד. מעבר להיותו קצין מצוין, יוסי היה חבר אמיתי שתמיד מצא זמן לעזור ולסייע לכולם".