שטרית, אלי-רונן

בן רוזט ורפאל. נולד ביום כ"ט בתשרי תשכ"ח (2.11.1967) בקרית-חיים. בהיותו בן ארבע עברה המשפחה לגור בקרית ביאליק, שם למד בבית-הספר היסודי 'קדימה' ואחר עבר ל'אורט קרית-ביאליק'. רכש את מקצוע החרטות בבית-ספר 'אורט-דשנים' – אותו סיים בהצטיינות. בתעודת ההצטיינות בסיום בית-הספר נכתב: "מקבל פרס על יחסו הרציני ללימודים גם בתחום העיוני וגם בתחום המעשי. הוא חבר טוב ותלמיד ממושמע" רונן אהב לשחק בכדורגל ואף היה חבר בקבוצת נוער מכבי קרית ביאליק, כשוער. בשעות הפנאי אהב לדוג והיה מקובל בחברה. אהב לבלות עם חבריו וכולם חיבבו אותו מאד. רונן אהב את אחותו – אירית ושני אחיו – יורם ואורן וכיבד את הוריו. רונן גוייס לצה"ל באוקטובר 1985, התנדב לשרת בחטיבת 'גבעתי' ועבר את המסלול כלוחם בחטיבה. עבר קורס מ"כים והחל לפקד בפלוגת טירונים. את שארית דרכו בצה"ל עשה בתפקיד סמל מחלקה בפלוגת הסדר יולי 87 וסיים אתם את מסלול האימונים. שלמות, יסודיות וקפדנות, הם התכונות שאיפיינו את רונן. כאדם וכמפקד, שאף להגיע לשלמות במה שבחר לעסוק. וזה הפכו לאחד מטובי המפקדים. מהרגע בו הפך למפקד, הציב לעצמו כמטרה להפוך את פקודיו ללוחמים בכל תנאי ובכל מחיר. על מנת להשיג מטרה זו לא חסך מעצמו עבודה קשה וגזר על עצמו משמעת ודוגמה אישית ללא פשרות. ללא דוגמתו האישית, דרישותיו הגבוהות היו נראות כבלתי ניתנות לביצוע. חייליו ראו בו מפקד מקצועי, מיומן ובלתי מתפשר. ביום ה' באב תשמ"ח (19.7.1988), בדרכו חזרה לבקו"ם לגיוס טירונים חדשים מצא את מותו בתאונת דרכים. סמל ראשון רונן הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בצור-שלום. בני משפחתו הנציחו את זכרו בספר תורה שתרמו לבית-הכנסת 'תלמוד-תורה' בקרית שמריהו.