שטרייפלר, שמואל

בן רחל וגרשון. נולד ביום ט"ו בניסן תרנ"ב (12.4.1892) בקולומיאה, גליציה, ושם קיבל חינוך יסודי ותיכון. אחרי כן יצא לווינה ושם עבד בחנות ספרים. הוא הושפע מקונטרסו של אוסישקין "התוכנית שלנו" שהמריצו לעלות לארץ-ישראל ולהצטרף לאגודת "השומר". בשנת 1911 עלה לארץ, עבד כפועל חקלאי בפתח תקווה, בבן שמן וברחובות ואף התקבל ל"השומר" אך לא כחבר, אלא לעונת הכרמים בלבד. בשנת 1914 נשא אישה אך זו נפטרה כעבור שנתיים. הוא היה בין מייסדי עין גנים שליד פתח תקווה וחבר פעיל בקבוצת "אחווה", הקבוצה הראשונה בארץ לקבלנות חקלאית. בימי מלחמת העולם הראשונה יכול היה להתהלך חפשי ברחובות פתח תקווה, מאחר שהקריאה להתגייס לצבא התורכי לא חלה עליו. כנתין אוסטרי הוא נהג "לבלוש" ולהודיע לחבריו מתי נשקפת סכנת חיפוש אחר משתמטים מצבא ומעבודת כפייה. באותם הימים נהגו החברים לצאת לעבוד בשעת חשיכה. נוסף על כך היה שמואל מתנדב באופן קבוע למאסר במקום חבריו בהופיעו כנתין תורכי. וגם אם נסתיים הדבר במכות ועינויים היה מקבל זאת ברוח טובה ובגאווה. בסוף שנת 191הסגירו עצמם שמואל ועשרה מחבריו, בהיותם נתינים אוסטריים, לידי שלטונות התורכים, שחיפשו מרגלים ושומרים. הם עונו קשה בצינוק התורכי ושלושה מתוכם – שמואל שטרייפלר, מנחם גרויליך ואיזיק מהרינג – מצאו שם את מותם. ביום כ"ח בכסלו תרע"ח (13.12.1917), נפטר שמואל בכלא התורכי מעינויים וממחלת הטיפוס והדיזינטריה. מקום קבורתו לא נודע עד היום. על שם שלושת הנופלים נקרא הקיבוץ "גבעת השלושה". שמואל הונצח בספרים "ציונים עלי דרך" ו"העלייה השניה". וב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו". הפסלת בתיה לישנסקי עיצבה את פסל השלושה שהוצב בקיבוץ עינת לזכר שמואל וחבריו.