שטראוס, ראובן (רודולף)

נולד בשנת תרע"ג (1913) בברלין, בירת גרמניה, להורים אמידים. לאחר שסיים בית-ספר יסודי ובית-ספר תיכון, נתקבל לפקולטה למשפטים באוניברסיטת ברלין והיה חבר הסתדרות הסטודנטים הציונים בגרמניה. בנוסף על הלימודים, נטל חלק בלהקה דרמטית של שחקנים צעירים. ראובן היה מקורב לתנועה הציונית עוד בטרם עלות הנאצים לשלטון, ובתחילת 1933 נטש את ספסל הלימודים ויצא לקבוצת הכשרה בחוות בלסמוז'ה הסמוכה לריגה, לטביה, משם המשיך בהכשרה בגרמניה ועם סיימו את תקופת ההכשרה, עלה באביב שנת 1935 לארץ-ישראל. עם בואו הצטרף ראובן תחילה לקיבוץ גבעת ברנר, אך מסיבות שונות לא התאקלם בקיבוץ, עבד זמן מה ברחובות ולבסוף השתקע בכפר-סבא ועבד בפרדסי הסביבה. העבודה היתה קשה עליו, אך רצונו היה עז לעסוק בכיבוש העבודה העברית. כשנה חי ראובן בכפר סבא. הימים ימי תחרות בין הפועלים עברים והערבים ובשל כך אף היה תקופה מסוימת מחוסר עבודה וחי חיי דחק ומצוקה, אך רוחו לא נפלה. ראובן השתייך לתנועת העבודה המאורגנת, היה צנוע ושקט מטבעו ומוכן למלא תמיד כל שליחות שהוטלה עליו. היה מעורה בחיי הישוב, נטל חלק באסיפות והרצאות ושקד על לימודי העברית. משק "האוצר" בקרבת כפר-סבא היה מאחז חקלאי יהודי מבודד ומוקף פרדסים ערבים ורק פועלים יהודים בודדים ואמיצים הסכימו לצאת לעבוד במשק. באחד הימים נודע לראובן כי לאחד הפועלים במשק לא עמד כוחו והחליט להתפטר מהעבודה. הוא החליט למלא את מקומו. ביום הראשן לעבודתו, ג' באלול תרצ"ו, בעיצומם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, כאשר חזרה קבוצת הפועלים מהמשק לכפר סבא, נפלה למארב של פורעים. ראובן נפצע קשה, הועבר לבית-החולים "הדסה" וביום ה' באלול תרצ"ו (23.8.1936), נפטר מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בכפר סבא. השאיר הורים בגרמניה. יחד עמו נהרגו בהתקפה ברוך גורביץ, מאיר בלקינד ושושנה לזינסקי. פרטי ההתנקשות פורסמו בעיתונות התקופה. זכרו הונצח בספר "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז, ב"ספר חללי כפר סבא" וב"ספר הבנים" בני כפר סבא. ביום השנה למותו, הוקמה ביוזמת התאחדות עולי גרמניה, ספריה על שמו במועדון הפועלים בכפר סבא. התשתית לספריה זו, היוותה ספרייתו הפרטית של ראובן שהיתה מוקדשת ברובה לבירור דרכו של הפועל העברי בארץ ובגולה