שטראוס, יוסף-צבי (יוסי)

בן חיה-רחל ומאיר, נולד ביום כ"ד בכסלו תרצ"א (14.12.1930) בעיר מאקו, הונגריה. למד בבית-ספר יסודי ונוסף לכך קיבל חינוך תורני-דתי מובהק. במלחמת-העולם השנייה גורש עם אימו, אחיו ואחיותיו לאוסטריה. הם עברו בשלום את אימי המלחמה ובשנת 1945 חזרו הביתה אל האב. הנער יצא ב"נתיב הבריחה" לגרמניה וצרפת, הצטרף לחבורת נוער של "אגודת ישראל", והעפיל באונייה "לטרון". האונייה נתפסה בידי הבריטים ומעפיליה, ויוסף-צבי ביניהם, נשלחו לקפריסין. שם המשיך ללמוד תורה והשתדל ללמוד גם מלאכה. כשעלה לארץ באופן לגלי בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת "קול תורה" בירושלים ונתחבב על רבותיו וחבריו. בינתיים הגיעו ארצה גם אחיו ואחיותיו. באמצע נובמבר 1947 כתב לאחותו בתל-אביב, שתתעניין בדבר התנאים להתקבלותו לישיבת "תורה ומלאכה" בכפר אברהם שבפתח תקווה, כי היה בדעתו לחלק את זמנו לתורה ולעבודה ולהקדיש את שעות התורה ללימוד שקדני, כדי להשלים מה שהחסיר בשנות הגירוש והנדודים. כעבור שבועיים, עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, סילק הצדה את דאגותיו לעתידו וישר מהישיבה הלך להתנדב לצבא, בהיותו רק בן שבע-עשרה, בגיל שחובת הגיוס אינה חלה עליו – ורבותיו שיבחוהו על כך. יוסף-צבי שירת בגדוד "בית חורון" של חטיבת "עציוני". השתתף בכל הקרבות במרחב ירושלים, השרה רוח עליזות וביטחון על חבריו ונתחבב עליהם. לפני צאתו לפעולה האחרונה ניבא לבו את העתיד להתרחש ואז ביקש מחבריו, שאם יקרה לו משהו, יודיעו על כך לאחיו בתל-אביב (הוריו עוד היו אז בחוץ-לארץ ורק בינואר 1949 הגיעו ארצה). יוסף-צבי נפל בקרב באזור ארמון הנציב ביום י"ב באב תש"ח (17.8.1948) ונקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.